מעצרים

ייעוץ וליווי בשלבי החקירה השונים

המושג "חקירה משטרתית" נתפס לרוב כמושג מעורפל ועמום הנתפס בקרב הציבור כחידה. החקירה משטרתית בעלת כללים מיוחדים, אשר האדם המתעתד לעבור אותה, חייב לדעת מהם כללי האצבע החשובים כדי לא "ליפול בפח" ובכך לסבך את עצמו. חקירה משטרתית נועדה לברר אם נעברה עבירה פלילית או לאו. בשלב הזה הגוף החוקר (לרוב זאת תהיה המשטרה) נדרשת לאסוף ראיות כנגד חשודים כדי לאפשר לתובע, בשלב מאוחר יותר, להחליט על העמדת החושדים לדין.
בשלב החקירה כאשר האזרח מתיישב על הכיסא מול החוקר חשוב בראשית הדרך להבין מה הסטאטוס שלך, האם אתה עד אשר נדרש למסור עדות או שמא חשוד. באם אתה מוגדר כחשוד כאמור החקירה שלך הופכת להיות באזהרה, על החוקר לומר לך במה אתה חשוד וכמובן לומר לך על זכויותיך הבסיסיות. כמובן שלא ניתן לסמוך על היחידה החוקרת ועל כן, בראשית הדרך אתה נדרש לברר במה אתה חשוד.
לאחר מכן, עליך לדעת כי המחוקק הקנה לכל אזרח שתי זכויות יסוד והן זכות ההיוועצות וזכות השתיקה. כל חשוד שנחקר זכאי להיוועץ הן בעו"ד פרטי והן בעו"ד ציבורי. כל חשוד זכאי לממש את זכות השתיקה ובכך להימנע מלענות על שאלות עד למפגש של אותו חשוד עם עורך דינו, כדי שהעו"ד יכינו כראוי לחקירה המשטרתית.
במהלך החקירה המשטרה תנסה להפעיל "תכסיסים", בימוי מצבים ואף הפעלת לחצים כדי לשבור את רוחו של החשוד. דע לך, כי התנהלות נכונה בחקירה איננה מורכבת רק ממסירת גרסה לאירוע הנחקר אלא התנהלות נכונה היא לדעת לא להיכשל בתרגילי חקירה. הרבה פעמים חשודים אינם באמת מבינים את משמעות המונח תרגיל חקירה וחושבים כי די במסירת גרסה. תרגילי חקירה מורכבים: משימוש במידע חלקי של החומר שנאסף- דעו לכם כי החומר שיוצג לכם הוא כאמור אינו החומר השלם אלא לכל היותר "מסע דייג" של חומר בעל קונוטציה מסבכת.
השוטר הטוב והשוטר הרע- תרגיל חקירה מאד נפוץ מטרתו להציג מצג שווא בפני החשוד שאם הוא לא יתוודה בפני החוקר הטוב והנינוח הוא יאלץ להיפגש עם השוטר האכזר.
עימותים- עימות גם הוא נחשב כתרגיל חקירה שכיח. מטרת העימות כשמה כן היא, לעמת את החשוד עם אזרחים אשר יטיחו בחשוד כי הוא זה שביצע את העבירה. מטרת העימות להפעיל לחץ נפשי חזק על החשוד.
זיוף ראיות- זיוף ראיות הוא כלי המשמש את היחידה החוקרת כדי לחלץ הודאה וליצור לחץ נפשי חזק על החשוד, שימוש בתחבולות שקריות בשלבי החקירה מותרים, ועל כן גם אם הוצגה לכם הודעה שבה אחר הפליל אתכם, דעו לכם כי יתכן ומדובר במצג שווא.
שימוש במדובבים- החוקרים מנסים לעשות שימוש במדובבים כאשר אין בידם די ראיות להגשת כתב אישום כנגד נחקר. מטרתו של הדיבוב הוא לגרום לחשוד להודות בפשע שבו הוא חשוד, לאחר שנכשלו הניסיונות לקבל ממנו הודאה בחקירה גלויה.

בסוף החקירה החוקר יכול להחליט אם לשחרר אתכם בתנאים מגבילים או שמא להביאכם בפני שופט עדי לצוות על הארכת תנאים אשר אינן בגבול סמכותו של קצין ממונה או לחילופין לבקש מעצרכם כדי להמשיך את החקירה.
דעו לכם, החקירה הפלילית היא הולדתו של התיק הפלילי והיא יכולה לקבוע את המשך הדרך עבורם. תרגילי החקירה הם כלים רבים ומגוונים אשר נמצאים ברשותה של היחידה החוקרת, ולכן ייעוץ עם עו"ד מנוסה בטרם התחלת חקירה, הוא דבר הכרחי המכריע את המשך הדרך.
אל תקלו ראש בזכות ההיוועצות עם עורך דין- לחקירה הפלילית ישנה חשיבות רבה בהמשך הדרך.
זומנת לחקירה במשטרה- צור עמנו קשר הקדם!
נוכח חשיבותה הרבה של החקירה במשטרה ונוכח ההשלכות מרחיקות הלכת שעשויות להיות לה על המשך ניהול ההליך הפלילי נגדך, חשוב שתיוועץ עם עו"ד פלילי טרם החקירה.

ייצוג בהליכי מעצר

חשוב לציין כי הליך המעצר נחלק לשניים: הליך מעצר ימים והליך המעצר עד תום ההליכים.
הליך מעצר הימים הוא חוויה טראומתית במיוחד למי שחווה אותו לראשונה. יחד עם זאת שלב מעצר הימים קשור קשר הדוק לשלב הליכי החקירה שאוזכרו לעיל. היחידה החוקרת רשאית לבצע מעצר ללא צו המוגבל ל-24 שעות. עם זאת, במסגרת חקירה פלילית, המשטרה לא פעם מבקשת להאריך מעצר של חשוד, או לצורך המשך חקירה, או כאשר קיים חשד, שמא החשוד יברח, ישבש הליכי חקירה או יפגע בעדים או מתלוננים. הסמכות להורות על מעצר ימים, מוקנית לבית משפט השלום, בהתאם לסעיף 13 לחוק המעצרים. זהו למעשה מעצר ימים: מעצר שנערך לפני שהוגש כתב אישום נגד חשוד.
בשלב הזה תפקידו של העורך דין בעל חשיבות מכרעת, זאת מאחר שעד להגשת כתב האישום, חומר החקירה הנאסף בעניינו של החשוד הינו חסוי. בשלב הזה העורך דין ניזון אך ורק מדבריו של החשוד. על העורך דין לחקור את טוען המעצרים ולגלות מידע ופרטים הקשורים להמשך מעצרו של החשוד.
לעומת הליך מעצר הימים. הליך מעצר עד תום ההליכים הוא הליך אשר מתנהל לאחר החקירה הסתיימה, החשוד משנה סטאטוס לנאשם, ולרוב בקשת המעצר עד תום ההליכים תוגש ביחד עם כתב האישום.
על מנת להורות על מעצרו של אדם עד תום ההליכים בישראל חובה על בית המשפט לבחון את הראיות. מדובר בראיות לכאורה אשר בית המשפט נדרש לבדוק אם בסוף ההליך הפלילי יש בראיות הללו כדי להביא להרשעתו של אדם. לאחר שלב בחינת הראיות, על בית המשפט נדרש לבחון עילת מעצר, כגון מסוכנות לציבור או חשיש לשיבוש ההליך המשפטי וכי לא ניתן להסתפק בשחרורו של אדם. בשלב השלישי חובה על בית המשפט לבחון חלופת מעצר. השאלה הנשאלת האם חלופת המעצר יכולה לאיין את המסוכנות של אותו אדם.
דעו לכם, כי המאבק על שחרורו של חשוד כבר בשלב מעצר הימים ולאחר מכן בשלב מעצר עד תום ההליכים, אינו חשוב רק בגלל הפגיעה הקשה של המעצר בחירותו של האדם, בשגרת חייו, בפרנסתו. היותו של נאשם עצור עד תום ההליכים יוצר יתרון משמעותי למדינה ניהול תיק פלילי כאשר האדם עצור לרוב יניב תוצאות פחות טובות מאשר אדם שהוא משוחרר.
הליכי המעצר השונים דורשים ידע ובקיאות רבה כדי להגן על זכויותיהם של חשודים ונאשמים המתנהל נגדם הליך זה. ייעוץ וליווי על ידי עו"ד בעל ניסיון בתחום המעצרים יבטיח הגנה מירבית על זכויותיכם.