מנהלי

ייצוג בעתירות אסירים

כל אסיר או עציר רשאים בישראל להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי באשר לתנאי מאסרו או מעצרו. הליך זה מכונה "עתירת אסיר".
עתירת אסיר היא תחום מיוחד, מדובר בתחום שמשיק לתחום הפלילי, אך חשוב לזכור כי מדובר בתחום מנהלי ויש הקוראים לו "בג"ץ קטן". המשפט המנהלי בעל פרוצדורת דיוניות ספציפיות- מיצוי ההליך בפני הרשות המנהלית, ולאחר מכן הגשת העתירה.
נראה כי אסיר או עציר אשר מעוניינים להגיש עתירה חייבים בראשית הדרך למצות את כל ההליכים המנהליים בפני הגורמים הרלוונטיים, לרוב אלו יהיו גורמי שירות בתי הסוהר (שב"ס).
אסיר או עציר אשר מעוניינים להגיש עתירת אסיר נדרשים בטרם הגשת העתירה, לפנות לרשות הרלוונטית אשר קיבלה את ההחלטה בבקשה מנומקת לשינוי עמדתה, ולהמתין זמן סביר לקבלת התגובה.
באם הבקשה נדחית או שעבר זמן רב מאז הגשת הבקשה, רשאי האסיר או העציר לעתור לבית המשפט המחוזי במחוז אליו הוא שייך, העתירה תידון בפני שופט יחיד.
תחום עתירות אסירים הוא בתחום רחב היקף מאחר שכל בקשה קשורה קשר הדוק לאותו עותר ספציפי. נראה כי העתירות הנפוצות בעיקר הן יציאה לחופשות, יציאה לאירועים משפחתיים, התייחדות של אסירים או עצורים עם בני זוגם, התייחדות של אסירים ועצורים עם בני זוג מאותו מין, העברה למתקן כליאה אחר ועוד שלל עתירות על פי רצונו של העותר.
אסיר המעוניין להגיש עתירה צריך לכתוב כתב עתרה ב-6 עותרים ולהגישה למפקד האגף, לצד תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בעתירה.
משרדנו עוסק בייצוג אסירים או עצירים בהליכי עתירת אסיר, באם אתה זקוק ליעוץ משפטי בעניין עתירת אסיר- נשמח לעמוד לשירותך בכל העת.

ייצוג בוועדות שחרורים

סעיף 3 לחוק שחרור ממאסר על תנאי, מתיר לוועדת השחרורים (הידועה גם בשם ועדת שליש) לשחרר אסיר, למעט אסיר עולם, על תנאי. זאת לאחר שהאסיר אשר נגזר עליו מאסר העולה על שישה חודשים, ריצה לפחות שני שלישים מתקופת המאסר. ברם, ועדת השחרורים לא תשחרר אסיר אלא אם היא שוכנעה כי שחרורו של האסיר אינו מסכן את שלום הציבור.
כדי למצות בצורה המיטבית ביותר את הדיון בוועדת השחרורים נדרשת עבודה מקיפה של העו"ד המתמחה בתחום ביחד עם האסיר המבקש להשתחרר. הליך הכנה זה כולל שילוב בטיפול ובשיקום בבית הסוהר, יציאה לחופשות, קבלת חוות דעת חיוביות, הכנת תוכנית שיקום מקיפה וטיפול ופיקוח לתקופה שלאחר השחרור.
דיון בוועדת שחרורים פעם נוספת- אסיר אשר הופיע לפני ועדת שחרורים ובקשתו לשחרור מוקדם נדחתה, זכאי לבקש דיון חוזר בוועדה ולהופיע בפניה שוב. ההופעה בפעם בשנית לפני הוועדה תיעשה לאחר חצי שנה של מאסר אלא אם נקבעה תקופה קצרה יותר על ידי וועדת השחרורים עצמה.
ערעור על החלטת ועדת שחרורים- כל אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי במחוז אליו הוא שייך ערעור על החלטת וועדת שחרורים, הערעור הוא כאמור בזכות וידון בפני מותב של שלושה שופטים.
דעו לכם כי נפגעי עבירות מין או אלימות חמורות זכאים להביע את עמדתם בפני ועדת השחרורים בטרם קבלת החלטה בדבר שחרורכם המוקדם. לכן, התייעצות עם עו"ד המומחה בתחום תבטיח ייצוג משפטי מקצועי.