אנחנו כאן עבורכם
מצדה 7, בני ברק (מגדלי בסר 4)
עו"ד יוסי דגה: 052-6388340
עו"ד ספיר קיפרבנד דגה: 050-8775542
עו"ד יקטרינה פורטנוי: 052-4276030
מייל: [email protected]
לא כל תוצאה רעה היא רשלנות. הקו עובר בשאלה אם הטיפול סטה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת
צרו קשר לייעוץ ראשונירשלנות בטיפול — סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר, לפי עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין. לא די בתוצאה גרועה: צריך להראות מה היה צריך להיעשות ולא נעשה.
הפרת חובת ההסכמה מדעת — ראש תביעה עצמאי, שאינו תלוי בשאלה אם הטיפול היה רשלני. סעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 מחייב למסור למטופל מראש מידע על האבחנה, על הטיפול המוצע, על סיכוניו ועל החלופות. הסכמה שניתנה בלי המידע הזה — פגומה.
אין תביעה בלי התיק הרפואי המלא. סעיף 18 לחוק זכויות החולה מקנה למטופל את הזכות לקבל מידע מהרשומה הרפואית שלו. כדאי לנסח את הבקשה רחב — גיליונות ניתוח, רישומי סיעוד, תרשימי ניטור, הסכמות חתומות וצילומים — ולא להסתפק במכתב השחרור, שהוא המסמך הפחות מפורט מכולם.
חתמתי על טופס הסכמה. זה חוסם אותי? לא בהכרח. חתימה על טופס אינה מוכיחה שהמידע הנדרש נמסר והוסבר בפועל — וזה לב חובת ההסכמה מדעת.
למה נדרשת חוות דעת? היא מצביעה על הסטייה מהפרקטיקה המקובלת, ומאפשרת להעריך מראש אם לתיק יש בסיס — לפני שמושקעות בו שנים.
אפשר לתבוע את קופת החולים? בדרך כלל התביעה מופנית לגוף המעסיק או למפעיל המוסד הרפואי, ולעיתים לשניהם.
מאמר מפורט בנושא באתר המשרד: תביעת רשלנות רפואית — הסכמה מדעת והתיישנות.