התחום היחיד בנזיקין שבו הנפגע אינו צריך להוכיח שמישהו התרשל
צרו קשר לייעוץ ראשוניחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 קובע הסדר של אחריות מוחלטת: מי שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי מהמבטח — גם אם התאונה נגרמה באשמתו. אין צורך להוכיח רשלנות של נהג אחר, ואין הפחתה בשל אשם תורם.
בתמורה לאחריות המוחלטת קובע החוק ייחוד עילה: אי אפשר לתבוע במקביל לפי פקודת הנזיקין על אותה פגיעה. לכן סיווג האירוע כ"תאונת דרכים" הוא שאלה מכרעת.
הבדל מעשי נוסף: בתביעת פלת"ד בית המשפט ממנה מומחים רפואיים מטעמו, והצדדים אינם מגישים חוות דעת כרצונם. הבקשה למינוי מומחה — ובאיזה תחום — היא מההחלטות החשובות בתיק.
לא דיווחתי למשטרה. התביעה אבודה? לא בהכרח, אך ההוכחה שהתאונה אירעה נעשית קשה יותר. תיעוד רפואי באותו יום הוא התחליף החשוב ביותר.
נפגעתי בדרך לעבודה. ייתכן שמדובר גם בתאונת עבודה — ואז נפתח מסלול נוסף מול הביטוח הלאומי, במקביל.
מה ההתיישנות? שבע שנים מיום התאונה. אצל קטין המניין מתחיל בגיל 18 — כלומר עד גיל 25.
מאמר מפורט בנושא באתר המשרד: תביעת תאונת דרכים — חוק הפלת"ד.