המסמך שקובע מי ינהל את ענייניך אם לא תוכל לעשות זאת בעצמך — ובאילו כללים
צרו קשר לייעוץ ראשוניהכלי נוצר בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, שנחקק ב-2016 ונכנס לתוקף באפריל 2017. הוא מאפשר לכל אדם בגיר לקבוע מראש מי ינהל את ענייניו וכיצד — אם לא יוכל לנהלם בעצמו.
המעבר הוא מאפוטרופסות, שבה אדם אחר מחליט לפי שיקול דעתו, למודל שבו אתה קובע את הזהות ואת הכללים — בזמן שאתה כשיר לחלוטין.
החוק מאפשר לכלול הנחיות מקדימות: היכן תרצה לגור, מה לעשות בנכס מסוים, אילו החלטות רפואיות אתה מעדיף. כאן נמצא עיקר הערך — וזה בדיוק מה שחסר בנוסח גנרי.
המסמך נחתם בפני עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת לעריכתו, ומופקד אצל האפוטרופוס הכללי. ההפקדה היא מה שמאפשר להפעיל אותו בעתיד — בלעדיה הוא לא יועיל כשיגיע הרגע.
הוא אינו פועל מרגע החתימה אלא בהתאם לתנאים שקבע הממנה, וכשהממנה חדל להיות מסוגל להבין בדבר. עד אז השליטה נשארת בידיך, ואפשר לבטל בכל עת.
יש לי צוואה. זה לא מספיק? לא. צוואה פועלת לאחר פטירה; ייפוי כוח מתמשך פועל בחיים, כשהאדם אינו מסוגל להחליט. שני מסמכים שונים לחלוטין.
מה קורה למי שלא עשה? הדרך היא בקשה למינוי אפוטרופוס בבית המשפט — הליך ארוך, יקר, ולעיתים מקור לסכסוך משפחתי.
אפשר להגביל את מיופה הכוח? כן, וזה מומלץ: סייגים, חובת התייעצות, או החלטות שיידרשו אישור נוסף.
מאמר מפורט בנושא באתר המשרד: ייפוי כוח מתמשך — מי מחליט במקומך.