משרד עורכי דין פלילי — הדרום ובני ברק

אחת השאלות הנפוצות ביותר היא "עברו שנים — התיק כבר התיישן?". התשובה תלויה בסוג העבירה, אבל גם — ובעיקר —

יש מצבים שבהם אדם עשה בדיוק את מה שהחוק אוסר — ובכל זאת אינו נושא באחריות פלילית. אלה הסייגים לאחריות:

ברוב התיקים הפליליים יש יותר מאדם אחד. השאלה מי מהם "ביצע" את העבירה, מי רק סייע ומי שידל אחר לעשותה

אדם שתכנן, יצא לדרך, ולא השלים — האם עבר עבירה? התשובה בדין הישראלי חדה: כן, ובדרך כלל בעונש זהה לעבירה

לא כל עבירה דורשת שהאדם ידע מה הוא עושה. יש עבירות שבהן די בכך שהיה צריך לדעת, ויש עבירות שבהן

כל עבירה פלילית בנויה משני רכיבים: מה שהאדם עשה, ומה שהיה בראשו כשעשה. הרכיב השני — היסוד הנפשי — הוא

זהו הכלי שעליו אנשים שומעים כשכבר הוגש כתב אישום, ואין עוד שימוע ואין עוד סגירת תיק: בקשה לעיכוב הליכים אצל

חייל שלא חזר ליחידה, מתגייס שלא התייצב, או מי שנעדר שבועות ולא יודע איך לחזור — כל אלה נמצאים בתוך

בתיקים שבהם מעורבים כמה אנשים, הראיה המרכזית נגד הנאשם היא לרוב אדם — שותף שהפך לעד תביעה, או מדובב שישב

הקלטה היא היום הראיה הכי נפוצה — ובלי ספק הכי לא מובנת. אנשים מקליטים שיחות כדי "להגן על עצמם" ומגלים