פוליגרף בהליך הפלילי — למה התוצאה אינה קבילה
"בוא תעשה פוליגרף ונגמור עם זה." זו אחת ההצעות המסוכנות שאדם מקבל במהלך חקירה או סכסוך — מסוכנת דווקא בגלל
"בוא תעשה פוליגרף ונגמור עם זה." זו אחת ההצעות המסוכנות שאדם מקבל במהלך חקירה או סכסוך — מסוכנת דווקא בגלל
זיהוי שגוי הוא אחת הסיבות המרכזיות להרשעות שווא בעולם כולו — לא בגלל שקר, אלא בגלל האופן שבו הזיכרון האנושי
ראיה מדעית נשמעת כמו עובדה. בפועל היא שרשרת של פעולות אנושיות — דגימה, סימון, שינוע, בדיקה, פרשנות — ובכל חוליה
האם אפשר להרשיע אדם על בסיס עדות של אדם אחד? התשובה היא כן — ובדיוק בשל כך קיימים כללים שמגדירים
"האם אני חייבת להעיד נגד בעלי?" זו אחת השאלות הנפוצות ביותר בתיקים פליליים, והתשובה נמצאת בשלושה סעיפים קצרים בפקודת הראיות
חסיון הוא לא טכניקה — הוא מה שמאפשר לאדם לדבר עם עורך דין, עם רופא או עם מטפל בלי שהדברים
אי אפשר להתגונן מפני מה שלא רואים. זכות העיון בחומר החקירה היא הבסיס של המשפט ההוגן, והיא גם — בפועל
ברוב התיקים הפליליים אין עד שראה. יש שרשרת של נתונים — איכון, מצלמה, תכתובת, ממצא פורנזי — שמהם מבקשת התביעה
במשך עשרות שנים נהג בישראל הכלל ש"ראיה היא ראיה" — גם אם הושגה שלא כדין, היא קבילה, והפגם משפיע לכל
הודאה נחשבת ל"מלכת הראיות", וזו בדיוק הסיבה שהדין מתייחס אליה בחשדנות. אדם שהודה בחקירה אינו בהכרח אדם שיורשע — יש