לייעוץ התקשרו עכשיו לעוה"ד יוסי דגה 052-6388-340

שינוי עילת סגירת תיק — מחוסר ראיות להעדר אשמה

התיק נסגר. ההליך הסתיים, אף אחד לא הועמד לדין — ובכל זאת, שנים אחר כך, זה חוזר. בטופס, בבדיקת סיווג ביטחוני, בבקשה לרישיון נשק, בראיון למשרה שדורשת אישור משטרה. הסיבה היא עילת הסגירה: שתי מילים בתיק שנסגר, שקובעות אם הוא נמחק או נשאר.

ההבדל בין שתי העילות

  • העדר אשמה — אין בחומר ראיות הקושרות את החשוד לעבירה. תיק שנסגר בעילה זו נמחק מרישומי המשטרה.
  • חוסר ראיות מספיקות — יש חומר כלשהו, אך הוא אינו מספיק לסיכוי סביר להרשעה. התיק נסגר, אך נותר רשום כתיק סגור וחשוף לגורמים שהחוק מתיר להם לעיין בו.
מבחינה משפטית שתי העילות זהות בתוצאה: אין הליך ואין הרשעה. מבחינה מעשית הן רחוקות זו מזו. אחת נעלמת, השנייה נשארת.

ההנחיה שמסדירה את זה

ההבחנה בין שתי העילות אינה עניין של טעם. היא מוסדרת בהנחיית פרקליט המדינה מס' 1.3 — "סגירת תיקים בעילת חוסר ראיות ובעילת היעדר אשמה". ההנחיה היא גם הבסיס שעליו נשענות ההחלטות לשנות עילה בדיעבד, והיא הכלי שאליו מפנים בבקשה.

המבחן המעשי שבה: האם חומר הראיות מותיר ספק סביר ביחס לחפותו של החשוד. אם לא — העילה הנכונה היא היעדר אשמה, גם אם בשעתו נרשם אחרת.

למי מגישים — שלושה מסלולים

הכתובת נקבעת לפי מי סגר את התיק, ולא לפי מי שחקר:

  • תביעות משטרה — בתיקים שנסגרו בתביעה המשטרתית. הבקשה מוגשת ללשכת התביעות הרלוונטית.
  • פרקליטות המחוז — בתיקים שנסגרו בפרקליטות. הבקשה מוגשת למחלקה הפלילית במחוז שטיפל בתיק.
  • מחלקת עררים בפרקליטות המדינה — המסלול שמעל השניים הראשונים, כשהבקשה במחוז לא התקבלה או כשהתיק מחייב בחינה מעל רמת המחוז.

פנייה לכתובת הלא נכונה אינה "נדחית" — היא מתגלגלת, ומאבדת חודשים.

מה בודקים בפועל

החלטה לשנות עילת סגירה אינה מתקבלת על בסיס הצהרה. מה שמופיע בהחלטות מסוג זה הוא בחינה מחודשת של חומר הראיות לאור הטענות שהועלו: עיון חוזר בתיק החקירה, שקילת הנסיבות האישיות, ובדיקה האם החומר שנאסף אכן מותיר ספק — או שאינו קושר את החשוד לעבירה כלל.

מכאן נגזר מה שבקשה טובה צריכה להכיל:

  • עיון בחומר החקירה. בלי לדעת מה בדיוק נאסף, אי אפשר לטעון דבר. זהו השלב שבו נקבע אם לבקשה יש בסיס.
  • התמודדות עם הראיה שהניחה את העילה — ולא טיעון כללי על עבר נקי.
  • הפניה להנחיה ולמבחן שבה, ולא רק לנסיבות אישיות.
  • מסמכים. אסמכתאות, התכתבויות, חוות דעת — מה שאפשר להניח על השולחן.

מתי כדאי לפעול

אין מועד קבוע להגשת בקשה כזו, ואפשר להגישה גם שנים אחרי הסגירה. יחד עם זאת, ככל שחולף זמן רב יותר נעשה קשה יותר לאתר חומרים, עדים ומסמכים תומכים. מי שממתין עד הרגע שבו הרישום כבר מפריע לו בפועל — מתחיל את המרוץ בעמדת פתיחה גרועה יותר.

שאלות נפוצות

התיק נסגר לפני עשר שנים. מאוחר מדי? לא. אפשר להגיש בקשה גם אחרי שנים. העיכוב מקשה על איסוף החומר, אבל אינו חוסם.

מה ההבדל בין זה לבין מחיקת רישום פלילי? רישום פלילי נוצר בעקבות הרשעה. תיק סגור אינו הרשעה — הוא מידע פלילי מסוג אחר, וההתמודדות איתו היא דרך עילת הסגירה.

אפשר להגיש לבד? אפשר. הקושי אינו בטופס אלא בעיון בחומר החקירה ובניתוח שלו, וזה מה שמכריע.

אם הבקשה נדחתה במחוז — זה סוף? לא. מחלקת עררים בפרקליטות המדינה היא הערכאה שמעליו.

מי מעדכן את המשטרה? הגורם שקיבל את ההחלטה מעדכן את משטרת ישראל בדבר שינוי עילת הסגירה.

נושאים קשורים

הסתייגות ופרטי יצירת קשר

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נתוניו ולפי חומר החקירה שבתיק, ואין באמור התחייבות לתוצאה כלשהי.

המשרד מטפל בבקשות לשינוי עילת סגירה ובעררים מול תביעות המשטרה, פרקליטויות המחוז ומחלקת עררים בפרקליטות המדינה, בניהול עו"ד יוסי דגה.

יוסי דגה משרד עורכי דין · מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק · טלפון: 052-6388340

צרו קשר לכל שאלה

גלילה לראש העמוד