זיהום שנדבקים בו בבית החולים הוא אחד הסיבוכים הקשים שיש: מטופל שנכנס לניתוח שגרתי או לאשפוז קצר יוצא אחרי שבועות, לפעמים עם ניתוחים חוזרים, קטיעה או נזק קבוע, ובמקרים הקשים המשפחה נשארת בלי האדם שאהבה. השאלה שעולה מיד היא אם זו רשלנות או סיבוך שלא ניתן היה למנוע. העמוד הזה מסביר מה בודקים, מה בית המשפט שואל, ומה כדאי לעשות כבר עכשיו כדי שהשאלה הזו תוכל להיבדק כמו שצריך.
חליתם בזיהום אחרי אשפוז או ניתוח? חייגו 058-500-2213 (מחלקת הנזיקין, גם ברוסית) או כתבו בוואטסאפ. בן משפחה יכול לפנות גם כשהמטופל עדיין מאושפז.
לא כל זיהום הוא רשלנות
זיהומים נרכשים בבית חולים מתרחשים גם כשהצוות עושה הכול נכון. לכן עצם הזיהום אינו מספיק לתביעה. תביעת רשלנות רפואית נשענת על עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין, וצריך להראות ארבעה דברים: שהייתה חובת זהירות כלפי המטופל, שהצוות או בית החולים סטו מרמת הזהירות הסבירה, שנגרם נזק, ושיש קשר סיבתי בין הסטייה לבין הנזק.
בתיקי זיהום השאלה האמיתית היא בדרך כלל לא "איך נדבקתי", אלא אחת משתיים: האם בית החולים פעל לפי הנהלים למניעת זיהום, והאם הזיהום אובחן וטופל בזמן.
איפה נמצאת הרשלנות בדרך כלל
- מניעה: היגיינת ידיים, עיקור ציוד, החלפת צנתרים ועירויים במועד, בידוד של חולה נשא, וטיפול אנטיביוטי מונע לפני ניתוח כשהנוהל מחייב אותו.
- אבחון מאוחר: חום, אודם, הפרשה מהחתך או ירידה במצב הכללי שלא קיבלו התייחסות. לא נלקחו תרביות, או שהתוצאה הגיעה ואיש לא פעל לפיה.
- טיפול לא מתאים: אנטיביוטיקה שלא מתאימה לחיידק שזוהה, מינון או משך לא נכונים, או עיכוב בהחלטה על ניקוז או ניתוח חוזר.
- שחרור מוקדם: מטופל ששוחרר הביתה כשסימני הזיהום כבר היו ברשומה, בלי הנחיות ובלי מעקב.
ברוב התיקים העילה החזקה היא האבחון והטיפול ולא ההדבקה עצמה. זיהום שמטופל מוקדם משאיר לרוב נזק קטן בהרבה מזיהום שהתפשט במשך ימים.
נטל ההוכחה: מה עוזר למטופל
המטופל לא היה בחדר ולא ראה מה נעשה. הדין מכיר בכך בשני כלים:
- "הדבר מעיד על עצמו" (סעיף 41 לפקודת הנזיקין): כשלתובע לא הייתה ידיעה על הנסיבות, הנזק נגרם מנכס שבשליטת הנתבע, והאירוע מתיישב יותר עם רשלנות מאשר עם זהירות סבירה, הנטל להראות שלא התרשל עובר לנתבע. בתי המשפט בוחנים את התנאים האלה לגופו של כל תיק, והם אינם מתקיימים אוטומטית בכל זיהום.
- נזק ראייתי: כשהרשומה הרפואית חסרה, למשל אין תיעוד של בדיקת החתך, של מדידות חום או של תוצאת תרבית, הפסיקה מאפשרת לזקוף את החסר לחובת המוסד שהיה אמור לתעד.
מה עושים עכשיו
- לבקש את הרשומה הרפואית המלאה, לא רק את מכתב השחרור: גיליונות סיעוד, מדידות, הוראות תרופות, תוצאות מעבדה ותרביות. למטופל יש זכות לקבל אותה.
- לרשום מה קרה ומתי: מתי הופיע החום או הכאב, למי אמרתם, מה ענו לכם. זיכרון כזה נשחק תוך שבועות.
- לשמור תמונות של החתך או של האזור הנגוע, עם תאריך.
- לא לחתום על מסמך ויתור או הסדר עם בית החולים או המבטח שלו לפני שמבינים את הנזק.
- לבדוק זכויות בביטוח הלאומי אם הזיהום הותיר פגיעה מתמשכת, למשל נכות כללית או שירותים מיוחדים. ההגשה אינה מחכה לתביעה בבית המשפט.
חוות דעת רפואית: בלעדיה אין תיק
את השאלה אם הטיפול היה סביר מכריע מומחה רפואי, לא עורך דין. לכן הצעד הראשון אחרי איסוף הרשומה הוא בדיקה של רופא מומחה בתחום (לרוב מחלות זיהומיות, ולפעמים גם בתחום הניתוח עצמו), ורק אם הוא מוצא סטייה מהטיפול הסביר מגישים תביעה. ראו חוות דעת מומחה רפואי. בית המשפט רשאי למנות גם מומחה מטעמו, ראו מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
הסכמה מדעת וסיכון הזיהום
לפני ניתוח מסבירים בדרך כלל שקיים סיכון לזיהום. החתימה על טופס ההסכמה אינה מוותרת על הזכות לטיפול סביר: היא מכסה את הסיכון שהוסבר, לא טיפול רשלני בזיהום שהתפתח. מצד שני, אם סיכון מוגבר ידוע לא הוסבר, למשל בגלל מצב רפואי מסוים של המטופל, זו עילה נפרדת. ראו הסכמה מדעת.
ממי תובעים ועד מתי
התביעה מוגשת בדרך כלל נגד בית החולים או קופת החולים, שאחראים למעשי הצוות, ולפעמים גם נגד רופא מסוים. תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין היא 7 שנים, ולקטין היא מתחילה רק בגיל 18. כשהנזק התגלה מאוחר יש כללים מיוחדים, עם גבול עליון. הפרטים בהתיישנות בתביעות רשלנות רפואית. כשהזיהום הסתיים במוות, בני המשפחה יכולים לתבוע בשם העיזבון ובשם התלויים.
הפיצוי, אם יוכח שהייתה רשלנות, נבנה מהנזק בפועל: הוצאות רפואיות, הפסד השתכרות, עזרת הזולת, כאב וסבל. אין סכום קבוע, וכל תיק נבחן לפי נתוניו. ראו כמה מקבלים על רשלנות רפואית.
מי מטפל בתיק
את תחום הנזיקין והרשלנות הרפואית במשרד מנהלת עו"ד ספיר קיפרבנד דגה, ואת ההליכים מול הביטוח הלאומי והוועדות הרפואיות עו"ד יקטרינה פורטנוי, שמלווה גם ברוסית. השיחה הראשונה היא בדיקה: מה קרה, מה כבר יש ברשומה, ואם יש טעם להעביר את החומר לחוות דעת. שכר הטרחה בנוי בדרך כלל כאחוז ממה שמתקבל בפועל, במסגרת שהדין מתיר ובהסכם כתוב. ראו עורך דין רשלנות רפואית.
שאלות נפוצות
נדבקתי בחיידק עמיד בבית החולים. זו רשלנות?
לא בהכרח. חיידקים עמידים קיימים בכל בית חולים. בודקים אם ננקטו אמצעי המניעה והבידוד הנדרשים, ואם הזיהום אובחן וטופל בזמן ובאנטיביוטיקה מתאימה.
חתמתי על הסכמה לניתוח שבה נכתב שיש סיכון לזיהום. אפשר עדיין לתבוע?
כן, אם הטיפול בזיהום היה רשלני או שהסיכון לא הוסבר כראוי. ההסכמה מכסה את הסיכון שהוסבר, לא טיפול שאינו סביר.
הזיהום התגלה רק אחרי השחרור. זה משנה?
זה יכול לחזק את התיק אם סימני הזיהום כבר הופיעו ברשומה לפני השחרור ולא טופלו. לכן חשוב לקבל את גיליונות הסיעוד והמדידות מימי האשפוז האחרונים.
איך משיגים את הרשומה הרפואית?
בבקשה בכתב לבית החולים או לקופת החולים. למטופל יש זכות לקבל את המידע הרפואי עליו. כדאי לבקש במפורש את התיק המלא, כולל גיליונות סיעוד ותוצאות מעבדה.
בן משפחה נפטר מזיהום בבית החולים. מה אפשר לעשות?
לבקש את הרשומה המלאה ולהעביר אותה לבדיקה רפואית. אם נמצאה רשלנות, התביעה מוגשת בשם העיזבון ובשם התלויים. במקביל כדאי לבדוק זכויות בביטוח הלאומי, כמו קצבת שאירים.
אפשר לקבל ליווי ברוסית?
כן. ראו Адвокат по медицинской халатности, או חייגו למחלקה.
תוצאה חריגה שלא נמסרה ולא נעשה בה מעקב היא גם אחד המקורות של רשלנות באבחון סרטן.
נושאים קשורים
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.
מחלקת הנזיקין והביטוח הלאומי — בדיקה ראשונית
עו"ד ספיר קיפרבנד דגה — נזיקין, תאונות ורשלנות רפואית · עו"ד יקטרינה פורטנוי — ביטוח לאומי וועדות רפואיות, גם ברוסית
יוסי דגה משרד עורכי דין: 058-500-2213 · מצדה 7, מגדלי ב.ס.ר 4, בני ברק · ייצוג בכל הארץ. שיחה ראשונה היא בדיקה קצרה: מה קרה, אילו מועדים רצים, ומה הצעד הבא.