נהיגה רשלנית ונהיגה בקלות ראש: מה העונש (סעיף 62(2) לפקודת התעבורה)

מה העונש על נהיגה רשלנית? סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] קובע עבירה של נהיגה בקלות ראש, ברשלנות או במהירות מסוכנת, ועונשה המרבי שנתיים מאסר או קנס. כשהנהיגה גרמה לתאונה שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, נוספת פסילת מינימום. העמוד מפרט מה החוק דורש, מתי התביעה עוברת לסעיפים חמורים יותר, ואיך נקבע העונש בפועל.

מה העבירה: סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף 62(2) קובע עבירה של מי ש"נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה". אלה שלוש חלופות בתוך אותו סעיף, ודי באחת מהן:

• ברשלנות: נהיגה שאינה עומדת ברמת הזהירות שנהג סביר היה נוקט באותן נסיבות.
• בקלות ראש: נהיגה מתוך זלזול בזהירות הנדרשת. בתיק עצמו ההבדל בין שתי החלופות האלה פחות חשוב מהשאלה מה בדיוק קרה בדרך.
• במהירות מסוכנת: מהירות שהיא מסוכנת בנסיבות המקרה (מזג אוויר, עומס, הולכי רגל, ראות), גם כשהיא נמוכה מהמהירות המותרת בתמרור.

הסעיף חל גם על מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כזו. העבירה מתקיימת גם כשלא קרתה תאונה, אבל בפועל רוב כתבי האישום בסעיף הזה מוגשים אחרי תאונה.

מה העונש בחוק

כשהתוצאה חמורה יותר: הסולם

אותה נהיגה יכולה להיכנס לסעיפים שונים, לפי מה שנגרם ולפי מה שהתביעה מייחסת:

ההבדל בין 62(2) ל-338(א)(1) הוא בעיקר הסיכון: בסעיף 338 צריך להוכיח שהנהיגה הייתה כזו שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה. לכן אחת השאלות הראשונות בתיק היא באיזה סעיף הוגש האישום, ואם יש בסיס לבקש שיתוקן לסעיף הקל יותר.

משפט שלא בפני הנאשם, ומה עושים אם זה קרה

בעבירות לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש] שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, חלים סדרי דין מיוחדים: נאשם שהוזמן ולא התייצב, ולא התייצב סניגור מטעמו, רואים אותו כמודה בעובדות, ובית המשפט רשאי לדון אותו שלא בפניו, ובלבד שלא יטיל עליו מאסר (סעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי). על פסק דין כזה חל סעיף 130(ח): אפשר לבקש לבטל אותו בתוך 30 ימים מהיום שהומצא (240(ב)). ראו ביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

איך נגזר הדין בנהיגה רשלנית

בית המשפט מתחיל מהערכים שהעבירה פוגעת בהם: בטיחות המשתמשים בדרך, חייהם ושלמות גופם. הוא קובע מתחם עונש הולם לפי מידת הפגיעה בערכים האלה, לפי מדיניות הענישה הנהוגה, ולפי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיפים 40ג(א) ו-40ט לחוק העונשין). בנהיגה רשלנית הנסיבות שנבחנות הן בעיקר אם נגרמה תאונה ומה היו תוצאותיה, סוג הרכב, המהירות ומצב הדרך, מידת הסטייה מנהיגה זהירה, ועבר התעבורה של הנאשם. אחר כך הוא גוזר את העונש בתוך המתחם, לפי הנסיבות שאינן קשורות בביצוע (סעיף 40יא). ראו איך בית המשפט גוזר עונש.

איך נראים המתחמים בפועל, במבט כללי

בנהיגה רשלנית בלי נפגעים, העונש בפועל הוא בדרך כלל קנס ופסילה, לפעמים חלקה על תנאי; כשנגרמה חבלה, העונש כולל בדרך כלל גם מאסר קצר לצד פסילה ארוכה. כשיש עבר תעבורתי, הפסילה ארוכה יותר. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו.

שלחו פרטים על התיק, ונבדוק מה מתחם הענישה הצפוי בנסיבות שלכם לפי הפסיקה בעבירות דומות. אין בכך הבטחה לתוצאה.

אסטרטגיית הגנה לעונש בתיקי נהיגה רשלנית

איך מגיעים לתחתית המתחם

• נסיבות שאינן קשורות בעבירה (40יא): הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו, נסיבות חיים קשות, תרומה לחברה וחלוף הזמן. כל אחת צריכה מסמך שתומך בה.
• הודאה ונטילת אחריות: הודאה, במיוחד בשלב מוקדם, חוסכת זמן שיפוטי ואת העדת העדים, ובית המשפט רשאי לשקול אותה לקולה (40יא(4), (6)). כפירה וניהול משפט לא ייזקפו לחובת הנאשם.
• תסקיר שירות המבחן: תסקיר חיובי, עם המלצה טיפולית, משפיע על המיקום בתוך המתחם (סעיף 37).
• תיקון הנזק ופיצוי: מאמצים לתקן את תוצאות העבירה ולפצות (40יא(5)).
• עבר נקי: העדר עבר פלילי נשקל לקולה (40יא(11)).
• הסעיף: בדיקה אם העובדות מצדיקות את 338 או רק את 62(2), ואם יש בסיס לבקש תיקון של כתב האישום.
• הפסילה: בית המשפט רשאי לקצר פסילת מינימום בנסיבות מיוחדות שיפרט (38, 39). מי שהרישיון הוא פרנסתו צריך להביא לכך מסמכים.
• הראיות על הדרך והרכב: ממצאי בוחן התנועה, תיעוד ממצלמות ומצב הדרך הם לא פעם המחלוקת המרכזית בשאלת הרשלנות עצמה.

סטייה מהמתחם בגלל שיקום (סעיף 40ד)

בית המשפט רשאי לגזור עונש מתחת למתחם אם הנאשם השתקם, או שיש סיכוי של ממש שישתקם (40ד(א)). כשהמעשה ומידת האשמה חמורים במיוחד, הוא יעשה זאת רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן (40ד(ב)). מה עושים בפועל:

• ראיות לשיקום: השתלבות בטיפול, בדיקות, תעסוקה יציבה, מסגרת לימודים, ואישורים מגורמי הטיפול.
• דחייה לטיפול: כשהטיפול רק התחיל, אפשר לבקש לדחות את הטיעונים לעונש כדי שהתהליך יבשיל ויתועד.
• התסקיר: קצין המבחן מתרשם מהתהליך ורשאי להמליץ על העונש, למשל על צו מבחן או עבודות שירות. לכן ההכנה לפגישה איתו היא חלק מהאסטרטגיה. ראו תסקיר שירות המבחן.
• שירות המבחן: הוא מלווה את הנאשם, מדווח לבית המשפט ומציע תוכנית. התוכנית הזו היא שנותנת לבית המשפט את הבסיס לסטות מהמתחם.

כל אלה הם כלים. הם לא מבטיחים תוצאה, וההחלטה היא של בית המשפט.

לפני כתב אישום אפשר לבקש שימוע לפני כתב אישום, ולפעמים זה השלב שבו נקבע אם יוגש אישום בכלל ובאיזה סעיף. אחרי תאונה עם נפגעים, הצד האזרחי מטופל בנפרד: תאונות דרכים. כל העבירות במקום אחד: מה העונש על עבירה.

שאלות נפוצות

כמה מקבלים על נהיגה רשלנית?

העונש המרבי על נהיגה בקלות ראש, ברשלנות או במהירות מסוכנת הוא שנתיים מאסר או קנס (סעיף 62(2) לפקודת התעבורה). כשהנהיגה גרמה לתאונה שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, נוספת פסילה של 3 חודשים לפחות (סעיף 38(2)). העונש בפועל תלוי בתוצאה ובעבר: בלי נפגעים הוא בדרך כלל קנס ופסילה, ועם נפגעים או עבר תעבורתי הוא חמור יותר. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו.

מה ההבדל בין נהיגה רשלנית לנהיגה בקלות ראש?

שתיהן חלופות באותו סעיף, 62(2), ועונשן זהה. רשלנות היא סטייה מהזהירות של נהג סביר; קלות ראש היא זלזול בזהירות הנדרשת. בתיק עצמו השאלה המכרעת היא בדרך כלל מה קרה בדרך ומה אפשר להוכיח.

פוסלים רישיון על נהיגה רשלנית?

אם הנהיגה גרמה לתאונה שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, החוק קובע פסילת מינימום של 3 חודשים, ובית המשפט רשאי לקצר אותה בנסיבות מיוחדות (סעיף 38). גם בלי תאונה בית המשפט רשאי לפסול לפי שיקול דעתו (סעיף 35), בפועל או על תנאי (סעיף 36).

מה ההבדל בין סעיף 62(2) לסעיף 338 לחוק העונשין?

סעיף 338(א)(1) דורש נהיגה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, ועונשו המרבי 3 שנים. סעיף 62(2) רחב יותר ועונשו המרבי שנתיים.

מה קורה אם נהיגה רשלנית גרמה למוות?

זו עבירה אחרת: גרימת מוות ברשלנות תוך שימוש ברכב (סעיף 64 לפקודת התעבורה וסעיף 304 לחוק העונשין). העונש המרבי 3 שנים ולא פחות מ-6 חודשים, ופסילה של 3 שנים לפחות. ראו תאונת דרכים קטלנית.

לא הגעתי לדיון והורשעתי. מה עושים?

בעבירות תעבורה שלא גרמו לתאונה עם חבלה של ממש, בית המשפט רשאי לדון נאשם שלא התייצב שלא בפניו, בלי להטיל מאסר. אפשר לבקש לבטל את פסק הדין בתוך 30 ימים מהיום שהומצא (סעיפים 240(ב) ו-130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי).

אפשר לסיים תיק נהיגה רשלנית בלי הרשעה?

החוק מאפשר לבית המשפט לתת צו שירות לתועלת הציבור או צו מבחן בלי הרשעה, וגם במקרה כזה הוא רשאי לפסול את הרישיון (סעיף 35 לפקודת התעבורה). אם זה מתאים תלוי בנסיבות ובעבר. ראו אי הרשעה.