כל הפוסטים בניתוח עבירות

חוק מאבק בארגוני פשיעה הוא אחד הכלים החריפים ביותר בדין הפלילי הישראלי. הוא אינו מוסיף עבירה חדשה בלבד — הוא

נהיגה בזמן פסילה היא לא "עוד דוח תעבורה". זו עבירה פלילית שהעונש עליה הוא שלוש שנות מאסר, שבתי המשפט רואים

מילה שנאמרה בכעס לפקיד, צעקה בלשכת ההוצאה לפועל, ויכוח עם פקח, הערה למאבטח בבית משפט — ואחרי שבועיים מגיעה הזמנה

הפגנה, אירוע ספורט, מהומה בשכונה, קטטה המונית מחוץ למועדון — אלה האירועים שבהם אנשים שלא תכננו דבר מוצאים את עצמם

פוסט, סטורי, תגובה בקבוצה, סרטון ששותף. עבירות הביטוי הן התחום שבו אנשים נחקרים על משהו שכתבו בשלוש שניות, ולעיתים אפילו

החוק מתייחס לפגיעה בקטין ובחסר ישע כאל קבוצת עבירות נפרדת, עם ענישה מוחמרת ועם חובה אקטיבית לדווח — חובה שהפרתה

הטרדה מינית במקום העבודה פותחת שלושה הליכים נפרדים בבת אחת: פלילי, אזרחי, ומשמעתי־פנימי. כל אחד מהם נפרד, עם רף הוכחה

עבירות המרמה הן התחום שבו הגבול בין עסקה שהשתבשה לבין עבירה פלילית דק במיוחד. הלוואה שלא הוחזרה, מצג שהתברר כלא

בין תקיפה פשוטה לבין עבירה שהעונש בצידה עשרים שנה מפרידות כמה מילים בכתב האישום. אותה מכה בדיוק יכולה להיות עוון

ביולי 2019 נכנס לתוקף תיקון 137 לחוק העונשין, ששינה מהיסוד את מדרג עבירות ההמתה. העבירות "רצח" ו"הריגה" שהכירו במשך עשרות