כל הפוסטים ביסודות דיני העונשין

אחת השאלות הנפוצות ביותר היא "עברו שנים — התיק כבר התיישן?". התשובה תלויה בסוג העבירה, אבל גם — ובעיקר —

יש מצבים שבהם אדם עשה בדיוק את מה שהחוק אוסר — ובכל זאת אינו נושא באחריות פלילית. אלה הסייגים לאחריות:

ברוב התיקים הפליליים יש יותר מאדם אחד. השאלה מי מהם "ביצע" את העבירה, מי רק סייע ומי שידל אחר לעשותה

אדם שתכנן, יצא לדרך, ולא השלים — האם עבר עבירה? התשובה בדין הישראלי חדה: כן, ובדרך כלל בעונש זהה לעבירה

לא כל עבירה דורשת שהאדם ידע מה הוא עושה. יש עבירות שבהן די בכך שהיה צריך לדעת, ויש עבירות שבהן

כל עבירה פלילית בנויה משני רכיבים: מה שהאדם עשה, ומה שהיה בראשו כשעשה. הרכיב השני — היסוד הנפשי — הוא

שתי שאלות שונות לגמרי מתערבבות כמעט תמיד: האם אדם מסוגל להתמודד עם המשפט עכשיו, והאם הוא נשא באחריות פלילית בשעת

ייצוג בתיקים פלילים חוק המתה, אונס, תקיפה, סמים, רכוש וכל עבירות הפליליות האסורות על פי דין. חוק העונשין קובע שורה