כל הפוסטים בראיות והוכחה

אי אפשר להתגונן מפני מה שלא רואים. זכות העיון בחומר החקירה היא הבסיס של המשפט ההוגן, והיא גם — בפועל

ברוב התיקים הפליליים אין עד שראה. יש שרשרת של נתונים — איכון, מצלמה, תכתובת, ממצא פורנזי — שמהם מבקשת התביעה

במשך עשרות שנים נהג בישראל הכלל ש"ראיה היא ראיה" — גם אם הושגה שלא כדין, היא קבילה, והפגם משפיע לכל

הודאה נחשבת ל"מלכת הראיות", וזו בדיוק הסיבה שהדין מתייחס אליה בחשדנות. אדם שהודה בחקירה אינו בהכרח אדם שיורשע — יש

"מעבר לכל ספק סביר" הוא הביטוי המוכר ביותר במשפט הפלילי, וגם המובן פחות. הוא אינו סיסמה — הוא כלל משפטי

בתיקים שבהם מעורבים כמה אנשים, הראיה המרכזית נגד הנאשם היא לרוב אדם — שותף שהפך לעד תביעה, או מדובב שישב

הקלטה היא היום הראיה הכי נפוצה — ובלי ספק הכי לא מובנת. אנשים מקליטים שיחות כדי "להגן על עצמם" ומגלים

בכמעט כל תיק פלילי היום הראיה המרכזית נמצאת בטלפון. ולכן השאלה המשפטית החשובה ביותר בשלב החקירה אינה מה יש במכשיר,

תיקים פליליים רבים נולדים כתוצאה מחיפוש משטרתי לא חוקי, בעקבות אותו חיפוש מתגלות ראיות כדוגמת סכין, סמים, רכוש החשוד כגנוב

במאמר הבא נקבל הסבר על הנושא של עדות מפי השמועה קבלת אמרת חוץ של עד היא החריג לכלל הפוסל עדות