פיצוי בשל מעצר שווא — סעיף 38 וסעיף 80, התנאים וההליך

האם ניתן לקבל פיצוי בשל מעצר

סעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו 1996 (להלן: "חוק המעצרים") קובע פיצוי בשל מעצר, חוק המעצרים מתיר לאדם שנעצר ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, להגיש בקשה לבית משפט השלום שדן בהליך המעצרים, ולבקש פיצוי כספי בגין מעצר.

סעיף 38 מכיל בחובו שני סעיפים א' ו-ב', נפתח תחילה עם סעיף קטן א' לחוק המעצרים. סעיף קטן א' לחוק המעצרים קובע שתי חלופות לקיומו של פיצוי בעקבות מעצרו של אדם. חלופה ראשונה- כאשר לא היה יסוד למעצר, והחלופה השנייה קובעת כי ישנם נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי אדם, רשאי בית המשפט לצוות כי אוצר המדינה ישלם לאותו אדם ששהה במעצר פיצוי כספי.

לא היה יסוד למעצר– זוהי החלופה הראשונה שסעיף 38(א) מתייחס אליה, כפי שעולה בפסיקת בית המשפט קיומו של יסוד למעצר הינו מבחן אובייקטיבי במסגרתו על בית המשפט להעריך את שיקול דעתו של הגורם שביצע את המעצר בהתחשב בנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה ובמידע שעמד בפניו באותה העת. יודגש כי יש לבחון את החומר שעמד בפני הגורמים המוסמכים בנקודת הזמן הספציפית, להבדיל מהחומר שעמד לנגד בית המשפט אשר החליט להורות על שחרורו ודחה את הבקשה להארכת מעצר. (ראו ע"פ מחוזי חיפה 38219-07-15 מדינת ישראל נ' חג'אזי מיום 19.11.15 "נבו".

לחשוד תקום עילת התביעה לפיצוי על פי סעיף 38(א) לחוק המעצרים, רק כאשר לא היה חשד סביר לקיומה של עבירה או שלא הייתה עילת מעצר. בחינה זו תתבצע בשים לב לנתונים שעמדו ו/או היו יכולים לעמוד בפני היחידה החוקרת- משטרה, במועד המעצר. יודגש, כי הרף הנבחן של קיומו של "חשד סביר" ו"עילת מעצר" הינו בהתאם לאמור בסעיפים 23 ו-13 לחוק המעצרים.

ראוי לציין, כי בתי המשפט השונים אשר קיבלו בקשת אדם לפיצוי בגין מעצר בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק המעצרים, מציינים לא אחת כי יש להיזהר כמובן בפני "חוכמה שבדיעבד" ויש לבחון את היסוד למעצר על בסיס הנתונים שהיו כאמור בפני הקצין הממונה אשר אחראי על המעצר. חוסר הסבירות שבפעולת הקצין הממונה או מי שעצר את החשוד צריך להיות משמעותי על מנת שלא להרתיע את המשיבה לבצע את עבודת החקירה.

ישנן נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי אדם- זוהי החלופה השנייה שסעיף 38(א) מתיר בעטיה קבלת פיצוי בעקבות מעצר אדם. להבדיל מהחלופה הראשונה, שקובעת מסמרות ברורים באשר לקבלת פיצוי כאשר לא התקיימו דרישות חוק המעצרים – חשד סביר או לחילופין עילת מעצר. כאן, המדובר בסעיף סל, סעיף המתיר לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לפסיקת הפיצוי. במסגרת זו של החלופה נשקלים שיקולים הנוגעים להליכי החקירה עצמם, אופן ניהול ההליך ואופן סיום מעצרו של החשוד.

באשר לאופן סיום מעצרו של החשוד, לעניין נתון זה יש לבחון האם החשוד שוחרר כבר בתחנת המשטרה וכן יש לבחון את משך המעצר כגורם עצמאי, והאם יש כדי לפגוע בתחושת הצדק. בתי משפט לא אחת מציינים כי על אף הזהירות מפני "חכמה בדיעבד" אין תחליף לשכל הישר בבחינת קטגוריה זו.

ובמה דברים אמורים?

לשם ההמחשה בבש"ע 170-07-17 לנקרי נ' מ"י – משטרת אשדוד אשר ניתן ביום 17.12.17 בית המשפט הורה לתחנת אשדוד לפצות את לנקרי בגין מעצר מהטעם של נסיבות המצדיקות מתן פיצוי, ומהו אותו טעם אתם לבטח שואלים, באותו אירוע היה חשד סביר לביצוע המעשים על ידי אותו לנקרי, ואף התקיימה עילת המעצר בעניינו. אולם, בסיום החקירה, החליט הקצין הממונה להורות על שחרורו של לנקרי באם תיחתם ערבות צד ג', תחנת משטרת אשדוד לא אפשרה ללנקרי לאתר ערב צד ג', ובכך סיקלה את השחרור שלו, מה שגרם למעצר מיותר וריקון מתוכן של הוראת השחרור.

בית המשפט מציין בהחלטתו כי תפקיד המשטרה אינו מתמצה רק בקידום החקירה ומעצר חשודים אלא עליה לדאוג לזכויות הפרט באופן הרחב. השארתו של המבקש במעצר שעה שהוחלט לשחרורו בתנאים והעדר כל פעולה לקידום החלטה זו אינו עומד עם מילוי חובתה.

בסיום החלטתו מציין בית המשפט, כי אלו הן הנסיבות האחרות המצדיקות פיצוי אדם.

סעיף 38(ב) לחוק המעצרים קובע כי נעצר אדם ושוחרר, ומצא בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לענין זה, לשלם, למי שנעצר, פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט.

נראה כי סעיף זה שונה בתכליתו מסעיף (א), כפי שצוין בהרחבה מעלה, סעיף 38(א) מעניק פיצוי כתוצאה ממעצר שביצעה היחידה החוקרת, להבדיל מסעיף קטן (ב) שמקים עילת מעצר באם הוחלט בהחלטת השחרור כי המעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, אז רשאי בית המשפט הנכבד לחייב את המתלונן, לאחר שניתנה לו ההזמנות לשטוח טענותיו, לשלם למי שנעצר פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו.

סיפור שהיה כך היה, פלוני ופלונית הינם כיום גרושים, כחלק מ"מלחמת הגירושין" הגישה פלונית תלונת סרק נגד פלוני, כתוצאה מתלונתה פלוני נעצר. בית המשפט בהחלטת שחרורו עמד על כך, כי התלונה הוגשה כחלק ממאבק גירושין מכוער, וכתוצאה מיעוץ קלוקל שקיבלה פלונית, אצה רצה אל תחנת המשטרה והגישה תלונה סרק, אין צורך להכביר במילים, כי בעקבות אותו יעוץ, נאלצה פלונית לפצות את פלוני בגין מעצר שווא, ואף לשאת בהוצאות משפטו.

יוסי דגה, משרד עורכי דין מתמחה בייעוץ וייצוג חשודים ונאשמים בכל שלבי הליכי המעצר השונים. אין באמור, כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, ואם את/ה מרגיש/ה כי נעשה לך עוול ונעצרת/ה שלא כדין, הינך מוזמן לצור עם משרדנו קשר עוד היום.

שני המסלולים שהחוק מעמיד

פיצוי בשל מעצר אינו עניין של "להרגיש מקופח" — הוא מעוגן בשני מנגנונים נפרדים, ולכל אחד תנאים משלו:

• סעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה — מעצרים), תשנ"ו-1996. חל כשאדם נעצר ושוחרר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי כשמצא שלא היה יסוד למעצר, או כשקיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת.
• סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. חל כשהוגש כתב אישום והנאשם זוכה או שההליך בוטל. בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות הגנה ופיצוי על מעצר, אם ראה שלא היה יסוד לאישום או שיש נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי.

סכומי הפיצוי ליום מעצר נקבעים בתקנות, והם מהווים תקרה — לא אוטומט.

מה בית המשפט באמת בוחן

• האם הייתה תשתית למעצר מלכתחילה. זה הציר המרכזי. זיכוי מחמת הספק אינו זהה לקביעה שלא היה יסוד.
• התנהלות הרשות — האם נבדקו גרסאות, האם נמשך המעצר מעבר לנדרש, והאם הוצגה בפני השופט תמונה מלאה.
• התנהלות העצור — מי שתרם בעצמו לחשד, למשל במסירת גרסה כוזבת, עלול למצוא שהדבר נזקף לחובתו.
• הנזק בפועל — ימי עבודה שאבדו, פגיעה בשם הטוב, והשלכות משפחתיות ובריאותיות.

המסלול האזרחי — כשהפגיעה חורגת

לצד שני המסלולים הפליליים קיימת אפשרות לתבוע את המדינה בהליך אזרחי, בעילות כמו כליאת שווא או רשלנות. זהו הליך ארוך ויקר יותר, הכפוף לכללים מיוחדים החלים על תביעות נגד המדינה, אך הוא אינו כפוף לתקרות שבתקנות.

הבחירה בין המסלולים אינה טכנית — היא נגזרת מאופן סיום ההליך הפלילי, מהיקף הנזק, ומהראיות בדבר התנהלות הרשות.

מה קובע את הסיכוי

שלושה דברים, לפי סדר החשיבות. האופן שבו נוסח סיום ההליך — החלטת סגירה או הכרעת דין שמנוסחות היטב הן הבסיס לבקשה, ולכן כדאי לחשוב על הפיצוי כבר בשלב הסיום ולא אחריו. התיעוד — ימי היעדרות, אישורי מעסיק, מסמכים רפואיים והוצאות. והמועד — בקשה לפי סעיף 80 מוגשת לבית המשפט שסיים את ההליך, וככל שהיא מוגשת בסמוך כך טוב.

כשהתיק נסגר ולא הוגש כתב אישום, שווה לבחון במקביל גם שינוי עילת הסגירה — עילה של "העדר אשמה" מחזקת גם את בקשת הפיצוי וגם את מה שנשאר ברישום.

שאלות נפוצות

זוכיתי — מגיע לי פיצוי אוטומטי?
לא. נדרשת קביעה שלא היה יסוד לאישום, או נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי.

התיק נסגר בלי כתב אישום. יש מסלול?
כן, לפי סעיף 38 לחוק המעצרים. עילת הסגירה משפיעה על עוצמת הטענה.

כמה אפשר לקבל?
התקנות קובעות סכום מרבי ליום מעצר. בהליך אזרחי אין תקרה כזו, אך הנטל כבד יותר.

מתי צריך להגיש?
מוקדם ככל האפשר, בסמוך לסיום ההליך ולבית המשפט שסיים אותו.

זיכוי מחמת הספק נחשב?
הוא מקשה, אך אינו חוסם. התוצאה נגזרת מהניסוח ומהנסיבות.

אפשר גם וגם?
המסלולים אינם זהים, והבחירה ביניהם היא חלק מהאסטרטגיה — לא פעולה טכנית.

קריאה נוספת: ערר על החלטת קצין משטרה · שחרור בערובה · שינוי עילת סגירת תיק · החזרת תפוסים

נושאים קשורים

• שחרור בערובה ותנאים מגבילים
• מעצר עד תום ההליכים

ראו גם: הפרת תנאי שחרור

המדריך המלא: עורך דין מעצרים — דיני מעצר