במשך עשרות שנים נהג בישראל הכלל ש"ראיה היא ראיה" — גם אם הושגה שלא כדין, היא קבילה, והפגם משפיע לכל היותר על המשקל. ב-2006 זה השתנה. בפרשת יששכרוב קבע בית המשפט העליון דוקטרינה פסיקתית של פסילת ראיות, ומאז זהו אחד הכלים המרכזיים בהגנה הפלילית.
הדוקטרינה
הכלל שנקבע הוא שלבית המשפט נתון שיקול דעת לפסול ראיה שהושגה שלא כדין, אם קבלתה בהליך תפגע באופן מהותי בזכותו של הנאשם להליך הוגן — זכות שמעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
שימו לב למה שהדוקטרינה אינה: היא אינה כלל פסילה אוטומטי. אין בישראל הסדר שלפיו כל ראיה שהושגה בפגם נפסלת. הפסילה היא תוצאה אפשרית, שנשקלת לפי מבחנים.
שלושת השיקולים
- אופי אי-החוקיות וחומרתה. האם הפגם היה טכני או מהותי; האם נעשה בתום לב או במכוון; האם מדובר בהפרה שיטתית או בטעות נקודתית. הפרה מכוונת של זכות יסוד נמצאת בקצה אחד; מחדל פרוצדורלי בקצה השני.
- מידת ההשפעה של אי-החוקיות על הראיה. האם הפגם פוגע באמינות הראיה עצמה, או שהראיה אובייקטיבית ואמינותה אינה מושפעת. ראיה פיזית שנתפסה בחיפוש פגום היא עדיין אותה ראיה; הודאה שהושגה בלחץ היא ראיה שהפגם נוגע ללבה.
- הנזק מול התועלת שבפסילה. חומרת העבירה, משקל הראיה במכלול, והאינטרס הציבורי במיצוי הדין — מול הפגיעה בהגינות ההליך ובשלטון החוק.
איפה זה עובד בפועל
- שלילת זכות ההיוועצות בעורך דין, או עיכובה בלי עילה — מהעילות החזקות, בעיקר כשהראיה שהושגה היא הודאה. ראו הודאת נאשם וקבילותה.
- אי-יידוע בזכות השתיקה ובמהות החשד.
- חיפוש ללא צו או מעבר להיקף הצו. ראו חיפוש לא חוקי.
- חדירה לחומר מחשב בלי הרשאה מפורשת בצו. זו הזירה המרכזית כיום. ראו חיפוש בטלפון ובחומר מחשב — סעיף 23א.
- האזנת סתר שלא כדין — שם הפסילה קבועה בחוק עצמו ואינה נתונה לשיקול דעת. ראו האזנת סתר והקלטות.
- תיעוד חקירה שנעלם או שלא בוצע כנדרש.
- אי-העברת חומר חקירה להגנה.
"פירות העץ המורעל" — ולמה זה לא אוטומטי
כשראיה אחת נפסלה, מה דינן של ראיות שהושגו בעקבותיה? בישראל אין כלל גורף. בית המשפט בוחן כל ראיה נגזרת לגופה — את עוצמת הקשר לפגם המקורי, ואת השאלה אם ניתן היה להגיע אליה גם בדרך חוקית. ולכן הטענה צריכה להיבנות ראיה־ראיה, ולא כהכרזה כללית.
איך בונים את הטענה
- לאתר את הפגם בתיעוד, לא בזיכרון: יומן מעצר, שעות, רישום היוועצות, נוסח הצו, דוח החיפוש, הקלטות.
- לדרוש את חומר החקירה המלא — כולל מה שלא צורף.
- לקשור בין הפגם לראיה. לא די בפגם; צריך להראות שהראיה היא תוצאתו.
- להעלות כטענה מקדמית או במשפט זוטא, במועד הנכון ולא בסיכומים.
- לשלב עם ההגנה מן הצדק. כשהפגם חמור ושיטתי, שתי הטענות מחזקות זו את זו. ראו הגנה מן הצדק — סעיף 149(10).
וגם כשהראיה לא נפסלה — הפגם משפיע על משקלה, ולעיתים זה מה שמייצר את הספק. ראו נטל ההוכחה וספק סביר.
נושאים קשורים
- ראיות נסיבתיות וזיהוי
- עד מדינה ומדובב
- ערעור על הכרעת דין
- זומנת לחקירה — מה עושים כעת
- ייצוג פלילי בדרום
האמור לעיל הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. הדוקטרינה מתפתחת בפסיקה, וכל תיק נבחן לפי חומר החקירה שבו.