עורך דין רישיון נשק — סירוב, ביטול, ערר ועתירה מנהלית

סורבתם לרישיון נשק, קיבלתם הודעה שהרישיון שלכם בוטל, או שמחכים לכם 45 ימים להגיש ערר ואתם לא יודעים מה לכתוב בו. זה עמוד השער של המשרד לכל מה שקשור לאגף רישוי כלי ירייה. הוא מסביר מה החוק קובע בכל שלב, מה המשרד לביטחון לאומי מפרסם על ההליך, ואיפה כל שלב מוסבר לעומק.

בקצרה, הסדר הוא כזה: בקשה, ואם היא נדחתה, ערר בכתב לממונה בתוך 45 ימים. אם הממונה דחה את הערר, אפשר להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. כשהרקע הוא תיק פלילי או מידע משטרתי, לעיתים צריך לטפל במקביל גם בתיק עצמו.

הדרך לרישיון: מה החוק דורש ומה המשרד מפרסם

חוק כלי היריה, התש"ט-1949, אוסר להחזיק כלי ירייה בלי רישיון (סעיף 5(א)). הסמכות לתת רישיון לאדם פרטי נתונה לפקיד רישוי (סעיף 11(2)). החוק עצמו קובע כמה תנאים:

• גיל. ככלל, לא יינתן רישיון למי שטרם מלאו לו 21 שנים. החוק מאפשר חריגים מגיל 18, בין היתר אחרי שירות סדיר (סעיף 11ג).
• הכשרה. רישיון להחזקה ולנשיאה ניתן רק אחרי הכשרה מתאימה וירי במטווח בכלי מהסוג המבוקש (סעיף 5ג).
• כשירות נפשית. בסוגי הרישיונות שבתוספת השנייה לחוק נדרש אישור כשירות נפשית מפסיכולוג שאישר השר. תוקף האישור הוא שש שנים לכל היותר (סעיף 11ב1).
• בירור ובדיקה רפואית. פקיד הרישוי רשאי לדרוש שהמבקש יתייצב לפניו לבירור פרטי הבקשה, וגם שייבדק אצל רופא שקבע מנהל משרד הבריאות (סעיף 12(ב) ו-(ג)).
• רישיון אישי. הרישיון אינו ניתן להעברה (סעיף 12(ה)).

לפי פרסומי המשרד (דף השירות "בקשת רישיון לכלי ירייה פרטי" באתר gov.il), ההליך בפועל נראה כך: מגישים בקשה מקוונת אחרי הזדהות, עם הצהרת בריאות חתומה בידי רופא משפחה, צילום תעודת זהות וספח ואישור שירות או פטור. אחרי בדיקת תקינות נקבע אם יש פטור מראיון או שנשלח זימון לראיון טלפוני, ואחריו נבחנת הזכאות ל"אישור מותנה". לאחר מכן משלמים אגרה, עוברים הכשרה במטווח מורשה ורוכשים את הכלי. התבחינים עצמם מפורסמים במסמך המשרד "תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות, התשפ"ד-2023". התבחינים השתנו כמה פעמים בשנים האחרונות, ולכן כדאי לבדוק את הנוסח העדכני לפני שמגישים.

הפירוט המלא של השלבים, התצהיר והחסמים נמצא במדריך להוצאת רישיון נשק. אם יש לכם עבר פלילי ואתם רוצים לדעת מה נבדק לפני שאתם מגישים, ראו רישיון נשק ועבר פלילי — מה באמת נבדק.

על מה מסרבים לרישיון נשק או מבטלים אותו

הבסיס הוא סעיף 12(א) לחוק. מי שמוסמך לתת רישיון רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת אותו או לסרב, להתנות אותו בתנאים ובהגבלות, או לבטל אותו בתוך תקופת תוקפו. החוק לא מונה רשימה סגורה של עילות. מה שהוא כן קובע הוא מאיפה המידע מגיע לפקיד הרישוי:

• מניעה משטרתית. לא יינתן רישיון אם קצין משטרה בכיר שהמפכ"ל הסמיך לכך קבע שיש מניעה מטעמים של שלום הציבור וביטחונו (סעיף 11(2)). זה המקור של רוב הסירובים שנשענים על תיק פלילי או על מידע מודיעיני.
• דיווח של גורם מטפל. רופא, פסיכולוג, קצין בריאות הנפש או עובד סוציאלי שסבור שהחזקת נשק מסוכנת מדווח למנהל משרד הבריאות או למנהל משרד הרווחה, והמידע יכול להגיע לפקיד הרישוי (סעיף 11א).
• אשפוז. מנהל משרד הבריאות רשאי להודיע לפקיד הרישוי על אשפוז עקב מחלת נפש או חשש לה, גם לגבי מי שכבר מחזיק ברישיון (סעיף 11ב).
• גזר דין. כשאדם הורשע בעבירת אלימות, בית המשפט רשאי, לבקשת התובע, להורות לפקיד הרישוי לבטל את הרישיון ולא לתת רישיון חדש לתקופה שיקבע. כשהאלימות הופנתה כלפי בן משפחה, ההוראה ניתנת לבקשת התובע, אלא אם בית המשפט דחה את הבקשה מנימוקים מיוחדים שפירט (סעיף 18א).

מאחר שמדובר בשיקול דעת, השאלה בכל תיק היא אם הוא הופעל כדין: על בסיס מידע ממשי, אחרי שנשקלו השיקולים הנכונים, ובמידתיות. הסבר מפורט על העילות ועל מסירת הנשק אחרי ביטול נמצא בעמוד סיבות לביטול רישיון נשק.

אחרי סירוב או ביטול: ערר לממונה באגף רישוי כלי ירייה

סעיף 12(ג1) לחוק קובע את המסלול. מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה של פקיד הרישוי רשאי להגיש עליה ערר בכתב, בתוך 45 ימים ממועד קבלתה, לפני מי שהשר מינה לעניין זה (הממונה). הממונה מחליט בערר בתוך 45 ימים מהמועד שבו הערר הגיע לידיו.

החוק גם קובע מי מגיב על הערר, לפי מקור ההחלטה. כשההחלטה התקבלה לפי קביעת קצין משטרה, הערר מועבר לתגובת קצין משטרה בכיר. כשהיא נשענה על הודעה של משרד הבריאות או משרד הרווחה, הוא מועבר לתגובתם. כשהיא נשענה על בדיקת כשירות נפשית, הוא מועבר לוועדה שמינה השר, שמגיבה בתוך 30 ימים. לכן ערר שעונה לגורם הנכון ולעילה הנכונה עדיף על ערר כללי.

לפי פרסומי המשרד (דף השירות "הגשת ערר על דחיית בקשה או ביטול לרישיון כלי ירייה"):

• אפשר להגיש ערר רק אחרי שהתקבלה דחייה או הודעת ביטול מפקיד הרישוי.
• מגישים טופס ערר ממולא כנדרש, חתום בידי עורך דין על נכונות הנתונים. אפשר לצרף מכתב מנומק עם תימוכין לטענות.
• שולחים את הערר למרכז השירות והמידע של האגף בתוך 45 ימים ממועד קבלת הדחייה או הודעת הביטול, והוא מועבר לדיון לפני הממונה.
• הערר נדון לפי המסמכים שצורפו לטופס.
• השירות ניתן ללא עלות.
• החלטת הממונה ניתנת בתוך 45 ימים מיום קבלת הערר. לפי המשרד היא סופית, ומי שרוצה לערער עליה פונה לערכאות.

מאחר שהערר נדון לפי המסמכים, מה שלא צורף כנראה לא ייבחן. ערר טוב מתייחס ישירות לעילה שנמסרה, מצרף את המסמכים שלא עמדו לפני פקיד הרישוי (למשל אישור על עילת סגירת תיק או חוות דעת רפואית עדכנית), ומציע חלופות פוגעניות פחות כמו תנאים או הגבלות. איך כותבים את הערר, ומה הוא כולל בדרך כלל, מוסבר בעמוד ערר על ביטול רישיון נשק.

הזכות לדעת למה סורבתם

אין שימוע לפני סירוב או ביטול של רישיון נשק. המסלול שהחוק קובע הוא הערר, שמוגש בכתב ונדון לפי המסמכים. ועדיין חלים על פקיד הרישוי ועל הממונה כללי המשפט המנהלי הכלליים:

• חובת הנמקה. לפי חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, מי שביקש בכתב מעובד ציבור להפעיל סמכות וסורב, זכאי לקבל בכתב את נימוקי הסירוב (סעיף 2א). לחובה הזו יש חריגים (סעיף 3), ובהם ביטחון המדינה וגילוי ידיעה סודית. לכן בתיקי נשק לא תמיד מקבלים את כל החומר.
• שתיקה של הרשות. אם לא ניתנה תשובה או הודעה בתוך שלושה חודשים, רואים בכך לעניין כל דין החלטה לסרב לבקשה בלי נימוקים (סעיף 6(ב) לאותו חוק).

עתירה מנהלית נגד אגף רישוי כלי ירייה

כשהממונה דחה את הערר, הדרך לבית המשפט היא עתירה מנהלית. אלה העובדות שקבועות בחוק ובתקנות:

• הסמכות. בית המשפט המחוזי יושב כבית משפט לעניינים מנהליים (סעיף 3 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000). הוא דן בעתירות נגד החלטות בעניינים שמנויים בתוספת הראשונה לחוק (סעיף 5(1)). פרט 11(א) לתוספת הראשונה, תחת הכותרת "ביטחון הציבור", מונה "החלטה של רשות לפי חוק כלי היריה, התש"ט-1949, למעט החלטות של הממשלה או של שר".
• המקום. העתירה מוגשת לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה (תקנה 2(א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000).
• המועד. אם הדין לא קבע מועד אחר, מגישים את העתירה בלי שיהוי, ולא יאוחר מ-45 ימים מהמוקדם מבין שלושה מועדים: היום שבו ההחלטה פורסמה כדין, היום שבו העותר קיבל עליה הודעה, או היום שבו נודע לו עליה (תקנה 3(ב)). בית המשפט רשאי להאריך את המועד אם ראה לכך הצדקה, אחרי שנתן למשיב להגיב (תקנה 3(ג)). הוא רשאי גם לדחות עתירה בגלל שיהוי, אפילו אם הוגשה בתוך המועד (תקנה 4).
• מה העתירה כוללת. בין היתר, תיאור ההחלטה והמועד שבו נודע עליה, מקור הסמכות של בית המשפט כולל הפרט בתוספת הראשונה, הנימוקים, הסעד, ותצהיר. אם נעשתה פנייה מוקדמת בכתב לרשות, מצרפים את ההתכתבות. אם לא נעשתה, מנמקים למה (תקנה 5(ב) ו-(ג)).
• צו ביניים. בית המשפט רשאי לתת צו ביניים בכל שלב של הדיון (סעיף 9 לחוק).

מה בית המשפט בוחן. לפי סעיף 8 לחוק, בית המשפט לעניינים מנהליים דן לפי העילות, הסמכויות והסעדים שלפיהם דן בג"ץ. בפועל זו ביקורת על חוקיות ההחלטה, ולא החלטה מחדש במקום הרשות. בכלל זה נבחן אם ההחלטה התקבלה בסמכות, אם נשענה על תשתית עובדתית מספקת, אם נשקלו השיקולים הנכונים ולא שיקולים זרים, ואם היא סבירה ומידתית. בית המשפט לא נותן רישיון בעצמו. כשעתירה מתקבלת, בדרך כלל ההחלטה מבוטלת והעניין חוזר לרשות לדיון מחודש.

על הטענות, על מידע חסוי ועל ההתנהלות בפועל ראו עתירה מנהלית נגד אגף רישוי כלי ירייה.

ביטול רישיון אחרי תיק פלילי או מידע משטרתי

אחד המצבים השכיחים: נפתח תיק (תלונה, אירוע במשפחה, קטטה) והרישיון בוטל או הבקשה נדחתה, לפעמים עוד לפני שהתיק הוכרע ולפעמים שנים אחרי שנסגר. כמה דברים חשוב לדעת:

• שני הליכים נפרדים. ההליך הפלילי וההליך המנהלי מול האגף מתנהלים לפי כללים שונים. סגירת התיק לא מחזירה את הרישיון מעצמה, והחלטה מנהלית לא קובעת אם עברתם עבירה.
• מסירת הנשק. מי שהיתרו פקע, מכל סיבה, חייב למסור את כלי הירייה למשמרת בתחנת המשטרה של מקום מגוריו או מקום עסקיו, ומקבל אישור קבלה (סעיף 14). אל תתווכחו על כך במקום. שמרו את האישור, והמחלוקת תתנהל בערר.
• עילת הסגירה משנה. כשהסירוב נשען על תיק שנסגר, העילה שבה הוא נסגר היא חלק מהתמונה שהרשות רואה. לכן לפעמים הצעד הראשון הוא בקשה לשינוי עילת סגירת התיק, לפני הערר או במקביל לו. כשהתיק עדיין פתוח, נבחן קודם המסלול לסגירת התיק הפלילי.
• הרשעה בעבירת אלימות. כשנקבע בגזר הדין שלא יינתן רישיון לתקופה מסוימת, לא יינתן רישיון חדש באותה תקופה (סעיף 18א).

כשהתיק עצמו הוא תיק נשק (החזקה או נשיאה בלי רישיון), ההליך הפלילי מתנהל לפי סעיף 144 לחוק העונשין. ראו עבירות נשק.

איך המשרד עובד בתיקי רישוי כלי ירייה

המשרד של עו"ד יוסי דגה (LL.M בדין הפלילי מהאוניברסיטה העברית, יוצא הסניגוריה הציבורית) מטפל בתיקי רישוי כלי ירייה כחלק מהעבודה הפלילית שלו, כי ברוב התיקים האלה העילה היא תיק פלילי, תלונה או מידע משטרתי. העבודה בנויה בדרך כלל כך:

1. קריאת ההחלטה ובדיקת המועדים. מתי התקבלה ההחלטה, ומתי מסתיימים 45 הימים לערר או לעתירה.
2. בירור העילה. בקשה בכתב לנימוקים ולחומר, ובדיקה של הרישום הפלילי ושל עילת הסגירה של כל תיק.
3. הערר. טופס ערר, חתימת עורך דין על נכונות הנתונים, מכתב מנומק ומסמכים. כל אלה צריכים להיות מוכנים מראש, כי הממונה מחליט לפי המסמכים.
4. העתירה, אם הערר נדחה. כולל בקשה לצו ביניים כשיש לכך בסיס.

אין בהליך הזה הבטחה לתוצאה. ההחלטה נשארת בידי הרשות, ובית המשפט בוחן את חוקיותה. מה שאפשר לעשות הוא להגיש בזמן, עם החומר הנכון ועם טענות שעונות לעילה שבאמת עומדת מאחורי ההחלטה.

שאלות נפוצות על רישיון נשק, ערר ועתירה

עמודים באשכול רישוי כלי ירייה

• הוצאת רישיון נשק — תנאי זכאות, שלבים ומה שחוסם
• ביטול רישיון נשק — סירוב, ביטול, ערר ועתירה
• עתירה מנהלית נגד אגף רישוי כלי ירייה
• רישיון נשק ועבר פלילי — מה באמת נבדק
• עבירות נשק — סעיף 144 לחוק העונשין
• עורך דין פלילי — יוסי דגה

מקורות

חוק כלי היריה, התש"ט-1949, סעיפים 5, 5ג, 11, 11א, 11ב, 11ב1, 11ג, 12, 14 ו-18א · חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, סעיפים 3, 5, 8 ו-9 ופרט 11 לתוספת הראשונה · תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, תקנות 2 עד 5 · חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, סעיפים 2א, 3 ו-6 · gov.il, האגף לרישוי כלי ירייה: "בקשת רישיון לכלי ירייה פרטי" ו"הגשת ערר על דחיית בקשה או ביטול לרישיון כלי ירייה" (נבדקו ב-9.11.2026).

הסתייגות

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, ואינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נתוניו. נהלי האגף והתבחינים משתנים, ובכל מקרה של סתירה גובר נוסח הדין. המועדים לערר ולעתירה קצרים.

На русском: Адвокат по лицензии на оружие: отказ, аннулирование, возражение