סחיטה באיומים היא עבירה לפי סעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז–1977. היא דומה לעבירת האיומים שבסעיף 192, אבל שונה ממנה במטרה: באיומים — כדי להפחיד או להקניט; בסחיטה — כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממנו. ההבדל הזה משנה את העונש המרבי מ-3 שנים ל-7, ול-9 כשהמעשה אכן נעשה. העמוד מסביר את לשון הסעיף ומה עושים כשמזמנים לחקירה.
מה עושים עכשיו
- זומנתם לחקירה? אל תגיעו בלי שיחה עם עורך דין. ראו זומנתם לחקירה — מה עושים.
- אל תמחקו הודעות — לא שלכם ולא של הצד השני. ההתכתבות היא בדרך כלל הראיה המרכזית, וגם ההקשר שלה.
- אל תפנו למתלונן — לא כדי להסביר ולא כדי "לסגור". פנייה כזו עלולה להיחשב בעצמה כהמשך.
- רשמו את הרקע: מה היה הסכסוך, מה דרשתם, ולמה.
המועד: אין "מועד" לפני חקירה, אבל השעות שלפניה הן הזמן להכין. אם הוגש כתב אישום בעבירת פשע, קודם לכן נשלח מכתב יידוע ויש 30 ימים לבקש שימוע (סעיף 60א לחסד"פ).
מה להביא לשיחה: הזימון, ההתכתבויות המלאות (לא צילומי מסך חלקיים), מסמכים על הסכסוך או החוב, ופרטים על מי שהיה מעורב.
לשון הסעיף
לפי סעיף 428, עובר עבירה "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין" — בגופו או בגוף אחר, בחירות, ברכוש, בפרנסה, בשם הטוב או בצנעת הפרט — "או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו", או מטיל אימה בדרך אחרת, "הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו".
| עבירה | מה נדרש | העונש המרבי | סעיף |
|---|---|---|---|
| איומים | איום בפגיעה שלא כדין, בכוונה להפחיד או להקניט | 3 שנות מאסר | 192 |
| סחיטה באיומים | איום (או הטלת אימה) כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממנו | 7 שנות מאסר | 428 |
| סחיטה באיומים — המעשה נעשה | המעשה או המחדל נעשו מפני האיום או במהלכו | 9 שנות מאסר | 428 |
| סחיטה בכוח | שימוש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממנו | 7 שנים; 9 אם המעשה נעשה | 427 |
העונש הוא העונש המרבי שבחוק. העונש בפועל נקבע לפי נסיבות כל מקרה.
שלושה יסודות שנבחנים
- איום או הטלת אימה — בכתב, בעל פה או בהתנהגות. גם איום לפרסם דבר, או להימנע מפרסומו, נכלל.
- "שלא כדין" — הפגיעה שבה מאיימים צריכה להיות פגיעה שלא כדין. זו נקודה מרכזית בסכסוכים כספיים: הודעה על כוונה לנקוט הליך משפטי שונה מאיום בפגיעה שאינה כדין.
- המטרה — להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה "שהוא רשאי לעשותו". בלי המטרה הזו, אפשר שמדובר באיומים לפי סעיף 192, ולא בסחיטה.
כשיש כמה פירושים סבירים לדין, מכריעים לפי הפירוש המקל עם הנאשם (סעיף 34כא). זה רלוונטי במיוחד בגבול שבין דרישה לגיטימית לבין סחיטה.
מה העונש על סחיטה באיומים
היסוד שמבדיל סחיטה מאיומים הוא המטרה: להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. כשהאיום השיג את מטרתו, והמעשה או המחדל נעשו בגללו, העונש עולה. העונש בחוק לפי סוג המעשה:
| העבירה | הסעיף | העונש המרבי |
|---|---|---|
| איומים (להפחיד או להקניט) | 192 | 3 שנים |
| סחיטה באיומים | 428 | 7 שנים |
| סחיטה באיומים, כשהמעשה או המחדל נעשו מפני האיום | 428 | 9 שנים |
| סחיטה בכוח; כשהשימוש בכוח הביא למעשה או למחדל | 427(א) | 7 שנים; 9 שנים |
| דרישת נכס באיומים; כשהעבריין נושא נשק | 404 | 5 שנים; 10 שנים |
אין עונש מינימום בעבירות האלה.
איך נגזר הדין בסחיטה באיומים
בית המשפט מתחיל מהערכים שהעבירה פוגעת בהם: חופש הרצון וחופש הפעולה של אדם, ביטחונו האישי ופרטיותו. הוא קובע מתחם עונש הולם לפי מידת הפגיעה בערכים האלה, לפי מדיניות הענישה הנהוגה, ולפי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיפים 40ג(א) ו-40ט לחוק העונשין). בסחיטה באיומים הנסיבות שנבחנות הן בעיקר תוכן האיום ומידת הממשות שלו, משך התקופה ומספר האירועים, אם האיום הושג בפועל, פגיעות הקורבן, ואם הסחיטה נעשתה ברשת או בפרסום. אחר כך הוא גוזר את העונש בתוך המתחם, לפי הנסיבות שאינן קשורות בביצוע (סעיף 40יא). ראו איך בית המשפט גוזר עונש.
איך נראים המתחמים בפועל, במבט כללי
בסחיטה באיומים המתחמים נעים ממאסר שאפשר לרצות בעבודות שירות ועד מאסר בפועל של שנים ספורות, כשיש כמה אירועים, איום ממשי או פגיעה בפרטיות. מה שמזיז את התיק בתוך הטווח הוא תוכן האיום, משך התקופה, ואם האיום השיג את מטרתו. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו.
שלחו פרטים על התיק, ונבדוק מה מתחם הענישה הצפוי בנסיבות שלכם לפי הפסיקה בעבירות דומות. אין בכך הבטחה לתוצאה.
אסטרטגיית הגנה לעונש בתיקי סחיטה
איך מגיעים לתחתית המתחם
- נסיבות שאינן קשורות בעבירה (40יא): הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו, נסיבות חיים קשות, תרומה לחברה וחלוף הזמן. כל אחת צריכה מסמך שתומך בה.
- הודאה ונטילת אחריות: הודאה, במיוחד בשלב מוקדם, חוסכת זמן שיפוטי ואת העדת העדים, ובית המשפט רשאי לשקול אותה לקולה (40יא(4), (6)). כפירה וניהול משפט לא ייזקפו לחובת הנאשם.
- תסקיר שירות המבחן: תסקיר חיובי, עם המלצה טיפולית, משפיע על המיקום בתוך המתחם (סעיף 37).
- תיקון הנזק ופיצוי: מאמצים לתקן את תוצאות העבירה ולפצות (40יא(5)).
- עבר נקי: העדר עבר פלילי נשקל לקולה (40יא(11)).
- הסעיף: סחיטה (7 או 9 שנים) או איומים (3 שנים). השאלה היא אם הייתה מטרה להניע לפעולה, או רק דברים שנאמרו בכעס. דרישה להחזיר חוב אמיתי נבחנת אחרת מדרישה שאין לה בסיס.
- האם האיום השיג את מטרתו: ההבדל בין 7 ל-9 שנים. בודקים מה בדיוק נעשה, ואם נעשה בגלל האיום או מסיבה אחרת.
סטייה מהמתחם בגלל שיקום (סעיף 40ד)
בית המשפט רשאי לגזור עונש מתחת למתחם אם הנאשם השתקם, או שיש סיכוי של ממש שישתקם (40ד(א)). כשהמעשה ומידת האשמה חמורים במיוחד, הוא יעשה זאת רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן (40ד(ב)). מה עושים בפועל:
- ראיות לשיקום: השתלבות בטיפול, בדיקות, תעסוקה יציבה, מסגרת לימודים, ואישורים מגורמי הטיפול.
- דחייה לטיפול: כשהטיפול רק התחיל, אפשר לבקש לדחות את הטיעונים לעונש כדי שהתהליך יבשיל ויתועד.
- התסקיר: קצין המבחן מתרשם מהתהליך ורשאי להמליץ על העונש, למשל על צו מבחן או עבודות שירות. לכן ההכנה לפגישה איתו היא חלק מהאסטרטגיה. ראו תסקיר שירות המבחן.
- שירות המבחן: הוא מלווה את הנאשם, מדווח לבית המשפט ומציע תוכנית. התוכנית הזו היא שנותנת לבית המשפט את הבסיס לסטות מהמתחם.
כל אלה הם כלים. הם לא מבטיחים תוצאה, וההחלטה היא של בית המשפט.
נאשם משוחרר מול נאשם עצור בתיקי סחיטה
נאשם שמשוחרר בתנאים עד תום ההליכים יכול לבנות בזמן הזה הליך שיקום, תעסוקה וטיפול, ולהגיע לגזר הדין עם תסקיר שמתעד אותם. נאשם עצור מתמקד בעיון חוזר ובבקשה לחלופה, וימי המעצר שלו מנוכים מכוח הוראה בגזר הדין (סעיף 43 לחוק העונשין). ההבדלים והכללים בחוק: נאשם משוחרר או עצור עד תום ההליכים.
לפני כתב אישום אפשר לבקש שימוע לפני כתב אישום, ולפעמים זה השלב שבו נקבע אם יוגש אישום בכלל ובאיזה סעיף. מי שנעצר בתיק סחיטה: ראו מעצרים. כל העבירות במקום אחד: מה העונש על עבירה.
כשבאירוע מעורב נשק, חלים גם סעיפי עבירות הנשק בחוק העונשין (סעיף 144), שבהם קבוע גם עונש מינימום. ראו העונש על עבירות נשק.
מה עושים בשלב החקירה
בחקירה עולה בדרך כלל שאלה אחת: מה הייתה כוונת הדברים. מה שנאמר בחקירה נרשם ומלווה את התיק. לכן לפני החקירה מבינים מה החשד, מה ידוע לחוקרים, ואיזה הקשר צריך להיות מוצג. ראו זומנתם לחקירה ומעצרים.
אחרי החקירה
- שימוע — בעבירת פשע, לפני הגשת כתב אישום נשלח מכתב יידוע, ויש 30 ימים לבקש בכתב לא להגיש כתב אישום (סעיף 60א לחסד"פ). ראו מכתב יידוע ושימוע.
- סגירת תיק — ראו בקשה לסגירת תיק פלילי.
- בבית המשפט — בית המשפט רשאי, במקרים המתאימים, לבטל הרשעה וליתן צו מבחן או צו שירות ללא הרשעה (סעיף 192א לחסד"פ). ראו איומים.
על עו"ד יוסי דגה
עורך דין העוסק במשפט פלילי: חקירות, מעצרים, שימועים, כתבי אישום, גזרי דין והליכים שאחרי ההרשעה. ייצוג בכל הארץ. אודות · הצוות
שאלות נפוצות
כמה שנים מקבלים על סחיטה באיומים?
העונש המרבי הוא 7 שנים, ו-9 שנים כשהמעשה נעשה מפני האיום (סעיף 428 לחוק העונשין). המתחמים נעים מעבודות שירות ועד שנים ספורות של מאסר, לפי הנסיבות. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו.
מה ההבדל בין איומים לסחיטה באיומים?
באיומים (סעיף 192) האיום נועד להפחיד או להקניט; העונש המרבי 3 שנים. בסחיטה באיומים (סעיף 428) האיום נועד להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממנו; העונש המרבי 7 שנים, ו-9 אם המעשה אכן נעשה.
דרשתי ממישהו להחזיר לי חוב. זו סחיטה?
הסעיף דורש איום בפגיעה "שלא כדין". דרישה לגיטימית להחזר חוב, או הודעה על כוונה לנקוט הליך משפטי, אינה כשלעצמה איום בפגיעה שלא כדין. השאלה נבחנת לפי לשון הדברים והקשרם.
איום לפרסם תמונות או מידע נחשב סחיטה?
סעיף 428 כולל במפורש איום "לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר", כשהמטרה היא להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממנו.
מה העונש על סחיטה באיומים?
העונש המרבי לפי סעיף 428 הוא 7 שנות מאסר; אם המעשה או המחדל נעשו מפני האיום — 9 שנים. העונש בפועל נקבע לפי הנסיבות.
זומנתי לחקירה. מה לעשות?
לא להגיע בלי שיחה עם עורך דין, לא למחוק הודעות, ולא לפנות למתלונן. ראו את העמוד "זומנתם לחקירה — מה עושים".
אפשר לסיים בלי הרשעה?
החוק מאפשר לבית המשפט, במקרים המתאימים, לבטל הרשעה וליתן צו מבחן או צו שירות ללא הרשעה (סעיף 192א לחסד"פ; סעיף 71א(ב) לחוק העונשין). זה נבחן לפי נסיבות כל תיק.
הליכים קשורים
- עבירת איומים
- זומנתם לחקירה — מה עושים
- מכתב יידוע לפני כתב אישום
- שימוע לפני כתב אישום
- סגירת תיק פלילי
- עורך דין פלילי
נחשדתם בסחיטה באיומים, או שזומנתם לחקירה? שיחה עם עו"ד יוסי דגה לפני החקירה.
השירות ניתן בכל הארץ, גם מרחוק — מסמכים בוואטסאפ ובמייל, בלי להגיע למשרד. החקירה והדיונים בבית המשפט עצמם דורשים הופעה.
חיוג: 052-6388340 וואטסאפ — הודעה מוכנה
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין · מצדה 7, מגדלי ב.ס.ר 4, בני ברק · ייצוג בכל הארץ · זמינות: 24/6, בשבת במקרי חירום בלבד.
המידע בעמוד הוא מידע כללי על החוק ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.