כשעולה שאלה על מצבו הנפשי של חשוד או נאשם, ההליך הפלילי פוגש את חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991. סעיפים 15 עד 21 לחוק קובעים מתי בית המשפט מורה על בדיקה פסיכיאטרית, מתי על אשפוז או על טיפול מרפאתי, לכמה זמן, ומי מפקח אחר כך. העמוד הזה עובר על הסעיפים לפי הסדר שבו הם פוגשים את התיק: חקירה, מעצר, כתב אישום והכרעה. על שתי השאלות המהותיות, כשירות לעמוד לדין ואי שפיות בשעת המעשה, ראו כשירות לעמוד לדין ואי שפיות הדעת.
מה עושים עכשיו
- לספר לסניגור מוקדם: על אשפוזים, טיפול במרפאה, תרופות ואבחנות. לא כל מצב נפשי מגיע לרף שבחוק, אבל ההחלטה מה לטעון צריכה להתקבל בתחילת התיק.
- לאסוף את התיק הרפואי: סיכומי אשפוז, מכתבים מהמרפאה ורשימת תרופות.
- לפני כתב אישום: בית המשפט רשאי לצוות על בדיקה פסיכיאטרית של חשוד, גם לבקשת החשוד עצמו (סעיף 17).
- במעצר: אם מצבו של העצור מצריך אשפוז, בית המשפט רשאי לצוות שהמעצר יהיה בבית חולים (סעיף 16).
- אין צו בלי סניגור: צו לפי סעיפים 15 עד 17 ניתן רק בנוכחות סניגור, ואם אין, בית המשפט ממנה (סעיף 18).
מה לשלוח לשיחה: כתב האישום או ההחלטה שהתקבלה, וכל מסמך רפואי שיש בידיכם.
ייצוג בכל הארץ. את המסמכים אפשר לשלוח בוואטסאפ ובמייל.
ארבעה רגעים שבהם השאלה עולה
החוק מבחין בין שלבי ההליך, ולכל שלב סעיף משלו:
- חשוד, לפני כתב אישום (סעיף 17): בדיקה פסיכיאטרית בלבד, שלא בתנאי אשפוז, כדי לקבוע אם הוא חולה ואם הוא מסוגל לעמוד לדין.
- עצור (סעיף 16): מעצר בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף פסיכיאטרי של בית סוהר, כשמצבו מצריך אשפוז.
- נאשם שאינו מסוגל לעמוד לדין (סעיף 15(א)): אשפוז או טיפול מרפאתי, והפסקת ההליכים.
- נאשם שעשה את המעשה אך אינו בר-עונשין (סעיף 15(ב)): כשהיה חולה בשעת המעשה ועדיין חולה, בית המשפט יצווה על אשפוז או על טיפול מרפאתי.
"חולה" בחוק הוא אדם הסובל ממחלת נפש (סעיף 1). למוגבלות שכלית-התפתחותית יש הסדר נפרד, בחוק אחר.
הצווים, התנאים והסעיפים — טבלה
| המצב | מה בית המשפט רשאי לצוות | התנאי | סעיף |
|---|---|---|---|
| חשוד, לפני כתב אישום | בדיקה פסיכיאטרית, שלא בתנאי אשפוז, כדי לקבוע אם הוא חולה ואם הוא מסוגל לעמוד לדין | חשש שהחשוד חולה, ויש לכאורה ראיות המחשידות אותו. לבקשת תובע, לבקשת החשוד או ביוזמת בית המשפט | 17 |
| עצור | מעצר בבית חולים או באגף פסיכיאטרי של בית סוהר; אשפוז להסתכלות אם הבדיקה אפשרית רק כך | חוות דעת פסיכיאטרית. אשפוז ההסתכלות לא יעלה על תקופת תוקפו של צו המעצר | 16 |
| נאשם שאינו מסוגל לעמוד לדין | אשפוז או טיפול מרפאתי; ההליכים נגדו מופסקים | ראיות לכאורה שעשה את מעשה העבירה, וחוות דעת פסיכיאטרית | 15(א), 15(א1), 15(ג); 170 לחסד"פ |
| נאשם שעשה את המעשה, אך היה חולה בשעת המעשה ועדיין חולה | בית המשפט יצווה על אשפוז או על טיפול מרפאתי | קביעה שעשה את המעשה ושאינו בר-עונשין, וחוות דעת פסיכיאטרית | 15(ב), 15(ג); 34ח לחוק העונשין |
| כל צו לפי סעיפים 15 עד 17 | — | רק בנוכחות סניגור; אם אין, בית המשפט ממנה סניגור | 18 |
| אחרי צו לפי סעיף 15 | תקופת אשפוז או טיפול מרבית, שאינה קבועה מראש | תקופת המאסר הקבועה בחוק לעבירה; בבית משפט שלום לפי סעיף 51(א)(1)(ב) לחוק בתי המשפט, שבע שנים; בעבירה שדינה מאסר עולם חובה, 25 שנים | 15(ד1), 15א |
| במהלך הצו | דיון בוועדה הפסיכיאטרית | לפחות אחת לשישה חודשים; ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים | 28, 29 |
חוות דעת פסיכיאטרית: התנאי לכל צו
בית המשפט לא ייתן צו אשפוז או צו לטיפול מרפאתי לפי סעיף 15(א) או 15(ב) בלי חוות דעת פסיכיאטרית. לצורך כך הוא מצווה שהנאשם יובא לבדיקה פסיכיאטרית, ואם הוא קטין, לבדיקה בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער (סעיף 15(ג)).
הבדיקה נעשית ככלל בלי אשפוז. רק אם הפסיכיאטר המחוזי הודיע שאי אפשר לערוך אותה אלא בתנאי אשפוז, בית המשפט רשאי לצוות על אשפוז לשם בדיקה והסתכלות, לתקופה שיקבע בצו (סעיף 15(ג)). אצל עצור, משך אשפוז כזה לא יעלה על תקופת תוקפו של צו המעצר (סעיף 16(ב)). הפסיכיאטר המחוזי הוא שקובע באיזה בית חולים או מרפאה הצו יבוצע (סעיף 15(ז)).
ההכרעה בשאלה אם הנאשם מסוגל לעמוד לדין, או אם היה בר-עונשין, היא של בית המשפט. חוות הדעת היא ראיה, וההגנה רשאית להביא חוות דעת משלה. ראו עדות וחוות דעת בהליך הפלילי.
נאשם שאינו מסוגל לעמוד לדין: סעיף 15(א)
כשבית המשפט סבור, לפי ראיות של אחד הצדדים או לפי ראיות שהביא ביוזמתו, שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת היותו חולה, הוא רשאי לצוות שיאושפז בבית חולים או יקבל טיפול מרפאתי (סעיף 15(א)). לפי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי, ההליכים נגדו מופסקים. סעיף 170 מפנה עדיין לחוק משנת 1955; כיום ההפניה היא לסעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש.
יש לכך תנאי מקדים: בית המשפט לא ייתן את הצו אלא אם נוכח שיש ראיות לכאורה שהנאשם עשה את מעשה העבירה שבו הואשם, או מעשה עבירה אחר המבוסס על אותן עובדות או על עובדות דומות (סעיף 15(א1)).
הסניגור רשאי לבקש שבית המשפט יברר בכל זאת את האשמה. אם בתום הבירור לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, הוא יזוכה; אם לא נמצא מקום לזכות, ההליכים מופסקים (סעיף 170(א)-(ב)). בזמן הבירור הצו בתוקף, וכשהבירור מסתיים והנאשם לא זוכה, בית המשפט מחליט בשאלת האשפוז (סעיף 15(א)). זו החלטה טקטית שכדאי לשקול בכל תיק, במיוחד כשהראיות חלשות.
נאשם שאינו בר-עונשין: סעיף 15(ב) וסעיף 34ח
סעיף 34ח לחוק העונשין פוטר מאחריות פלילית מי שבשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
כשבית המשפט מוצא שהנאשם עשה את המעשה, אבל היה חולה בשעת המעשה ולכן אינו בר-עונשין, ושהוא עדיין חולה, לשון החוק היא "יצווה": בית המשפט יצווה שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי (סעיף 15(ב)). בסעיף 15(א) הלשון היא "רשאי".
לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו אדם הסובל ממחלת נפש או לקוי בכושרו השכלי היא מפרטי הרישום במרשם הפלילי (סעיף 8(א)(3) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019).
בעבירות המתה יש גם הסדר של ענישה מופחתת, למי שיכולתו הייתה מוגבלת במידה ניכרת אף שלא הגיעה לרף של סעיף 34ח. ראו ענישה מופחתת בעבירות המתה.
אשפוז או טיפול מרפאתי
הצו יכול להיות לאשפוז או לטיפול מרפאתי, כלומר טיפול במרפאה בלי אשפוז. בית המשפט לא ייתן צו לטיפול מרפאתי אלא אם סבר שאין בכך כדי לסכן את שלום הציבור או את שלום הנאשם (סעיף 15(ד)).
אם הנאשם לא מילא אחר צו הטיפול המרפאתי, או שמצבו הנפשי השתנה לרעה והתמלאו התנאים לאשפוז, הפסיכיאטר המחוזי יורה על אשפוזו, והוראה כזו דינה כדין צו בית משפט (סעיף 15(ה)).
תקופת האשפוז המרבית: סעיף 15(ד1)
בית המשפט אינו קובע בצו כמה זמן יימשך האשפוז או הטיפול. הוא קובע את התקופה המרבית, וזו תקופת המאסר המרבית: תקופת המאסר הקבועה בחוק לעבירה, ואם הנאשם הועמד לדין לפני בית משפט שלום לפי סעיף 51(א)(1)(ב) לחוק בתי המשפט, שבע שנים (סעיף 15(ד1)):
- כשיש כמה עבירות, התקופה הארוכה מבין תקופות המאסר הקבועות להן.
- בעבירה שדינה מאסר עולם חובה, 25 שנים.
- בנסיבות מקילות במיוחד, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, בית המשפט רשאי לקבוע תקופה מרבית קצרה יותר.
התקופה נמנית מתחילת האשפוז או הטיפול לפי הצו, ובית המשפט רשאי לקבוע שגם ימי אשפוז של עצור לפי סעיף 16 יובאו במניין (סעיף 15(ד1)). שבועיים לפני תום התקופה, אם המטופל לא שוחרר קודם, מנהל בית החולים או המרפאה מדווח לפסיכיאטר המחוזי, וזה שוקל אם יש מקום להוראה לפי ההוראות הכלליות של החוק. בתום התקופה המרבית המטופל משוחרר מהאשפוז או מהטיפול שנקבע בצו (סעיף 15א).
המשמעות המעשית: בעבירה קלה התקופה המרבית קצרה, ובעבירה חמורה היא יכולה להיות ארוכה מאוד. לכן ההחלטה אם לטעון לאי-כשירות או לאי-שפיות נשקלת מול התוצאה האפשרית, ולא רק מול השאלה אם הטענה תתקבל.
הוועדה הפסיכיאטרית והשחרור
מי שמאושפז או מטופל לפי צו בית משפט, הוועדה הפסיכיאטרית דנה בעניינו לפחות אחת לשישה חודשים, ובכל עת שהחולה או המנהל מבקשים (סעיף 28(א)). הוועדה מוסמכת לאשר חופשות בתוך תקופת הצו, לשחרר, או להורות על טיפול מרפאתי (סעיף 28(ב)).
במי שהואשם ברצח או בניסיון לרצח (סעיפים 300 ו-305 לחוק העונשין) דנה, במקום הוועדה הרגילה, ועדה פסיכיאטרית מיוחדת שבראשה שופט מחוזי בדימוס. היא רשאית לקבוע תנאי שחרור ופיקוח (סעיפים 28א, 28ג).
על החלטת הוועדה אפשר לערער לבית המשפט המחוזי, בתוך 45 ימים מהמועד שבו נמסרה ההודעה על ההחלטה. הערעור פתוח לחולה, לקרובו וליועץ המשפטי לממשלה (סעיף 29). בדיונים האלה החולה רשאי להיות מיוצג בידי עורך דין (סעיף 29א).
חידוש ההליך אחרי שחרור
הפסקת ההליכים בגלל אי-כשירות אינה זיכוי. מי שאושפז או טופל בצו לפי סעיף 15(א) ושוחרר, היועץ המשפטי לממשלה רשאי להורות שיועמד לדין על העבירה שבה הואשם (סעיף 21). גם בזמן טיפול מרפאתי, אם יש יסוד סביר להניח שהנאשם מסוגל לעמוד לדין ושנסיבות העניין בכללותן מתאימות להעמדה לדין, היועץ המשפטי רשאי לבקש מבית המשפט עיון חוזר בהחלטה. בית המשפט יכריע רק אחרי חוות דעת פסיכיאטרית, ועל החלטתו אפשר לערור (סעיף 21א). ראו גם עיכוב הליכים.
ייצוג, עיון חוזר וערעור
- סניגור בכל צו: צו לפי סעיפים 15 עד 17 ניתן רק בנוכחות הסניגור. אם אין לנאשם סניגור, בית המשפט ממנה לו (סעיף 18). בית המשפט רשאי לדון שלא בנוכחות החולה עצמו רק אם שוכנע, על יסוד חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי או של פסיכיאטר שמינה, שאי אפשר לקיים את הדיון בנוכחותו או שהנוכחות תזיק לבריאותו הנפשית.
- עיון חוזר וערר: על צו מעצר בבית חולים לפי סעיף 16(א) אפשר לבקש עיון חוזר. על צווים לפי סעיפים 16(א), 15(ג), 16(ב) ו-17 אפשר לערור, לפי הוראות חוק המעצרים בשינויים המחויבים, ובית המשפט רשאי לעכב את ביצוע הצו (סעיף 19).
- ערעור על צו לפי סעיף 15(א) או 15(ב): לעניין ערעור, דינו כדין הרשעה (סעיף 15(ו)). ראו ערעור על הכרעת דין.
קטינים: הבדיקה נעשית בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, ויש ועדה פסיכיאטרית נפרדת לילדים ולנוער (סעיף 24א). על ההליך הפלילי בקטינים ראו עבירות נוער ומעצר קטין.
על עו"ד יוסי דגה
עורך דין העוסק במשפט פלילי: חקירות, מעצרים, כתבי אישום, ניהול תיקים בבתי המשפט וערעורים, כולל תיקים שבהם עולה שאלת מצבו הנפשי של הנאשם. ייצוג בכל הארץ. אודות · הצוות
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין "אינו מסוגל לעמוד לדין" לבין "אינו בר-עונשין"?
השאלה הראשונה נוגעת להווה: האם הנאשם מסוגל לעמוד לדין עכשיו. אם לא, ההליכים נגדו מופסקים ובית המשפט רשאי לצוות על אשפוז או על טיפול מרפאתי (סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש וסעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי). השאלה השנייה נוגעת לשעת המעשה: האם בשל מחלה או ליקוי בכושר השכלי היה חסר יכולת של ממש להבין את מעשהו או את הפסול שבו, או להימנע ממנו (סעיף 34ח לחוק העונשין). אם כך, והוא עדיין חולה, בית המשפט יצווה על אשפוז או על טיפול מרפאתי (סעיף 15(ב)).
כמה זמן יכול להימשך אשפוז בצו בית משפט?
בית המשפט אינו קובע מראש את משך האשפוז, אבל קובע בצו תקופה מרבית. היא תקופת המאסר הקבועה בחוק לעבירה; אם הנאשם הועמד לדין לפני בית משפט שלום לפי סעיף 51(א)(1)(ב) לחוק בתי המשפט, שבע שנים; ובעבירה שדינה מאסר עולם חובה, 25 שנים. בנסיבות מקילות במיוחד, במקרים חריגים, בית המשפט רשאי לקבוע תקופה קצרה יותר (סעיף 15(ד1)). בתום התקופה המרבית המטופל משוחרר מהאשפוז שנקבע בצו (סעיף 15א). בתוך התקופה הוועדה הפסיכיאטרית דנה בעניינו לפחות אחת לשישה חודשים, והיא מוסמכת גם לשחרר (סעיף 28).
אפשר לחייב חשוד בבדיקה פסיכיאטרית עוד לפני כתב אישום?
כן. לפי סעיף 17, כשיש לכאורה ראיות המחשידות אדם בעבירה ועולה חשש שהוא חולה, בית המשפט רשאי לצוות שייבדק בדיקה פסיכיאטרית, שלא בתנאי אשפוז, כדי לקבוע אם הוא חולה ואם הוא מסוגל לעמוד לדין. הבקשה יכולה לבוא מהתובע, מהחשוד עצמו, או ביוזמת בית המשפט. הצו ניתן רק בנוכחות סניגור (סעיף 18).
אם ההליכים הופסקו בגלל אי-כשירות, התיק נגמר?
לא בהכרח. מי שאושפז או טופל בצו לפי סעיף 15(א) ושוחרר לאחר מכן, היועץ המשפטי לממשלה רשאי להורות שיועמד לדין על העבירה שבה הואשם (סעיף 21). גם בזמן טיפול מרפאתי, אם יש יסוד סביר להניח שהנאשם מסוגל לעמוד לדין, היועץ המשפטי רשאי לבקש מבית המשפט עיון חוזר (סעיף 21א). מנגד, הסניגור רשאי לבקש שבית המשפט יברר את האשמה, ואם לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, הוא יזוכה (סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי).
אפשר לערער על החלטה של הוועדה הפסיכיאטרית?
כן. החולה, קרובו והיועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער לבית המשפט המחוזי, בתוך 45 ימים מהמועד שבו נמסרה ההודעה על ההחלטה (סעיף 29). בדיון בוועדה ובערעור רשאי החולה להיות מיוצג בידי עורך דין (סעיף 29א). על הצו של בית המשפט עצמו לפי סעיף 15(א) או 15(ב) מערערים כמו על הרשעה (סעיף 15(ו)).
נושאים קשורים
- כשירות לעמוד לדין ואי שפיות הדעת
- עיכוב הליכים
- ענישה מופחתת בעבירות המתה
- מעצרים
- אי הרשעה
- זימון לחקירה — מה עושים
בן משפחה נעצר או הואשם, ויש שאלה על מצבו הנפשי? שיחה עם עו"ד יוסי דגה, לפני הדיון.
חיוג: 052-6388340 וואטסאפ — הודעה מוכנה
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין · מצדה 7, מגדלי ב.ס.ר 4, בני ברק · ייצוג בכל הארץ · זמינות: 24/6, בשבת במקרי חירום בלבד.
המידע בעמוד הוא מידע כללי על החוק ואינו ייעוץ משפטי ואינו חוות דעת רפואית. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
