אדם מגלה שהוגשה נגדו תלונה על משהו שלא קרה. התיק נפתח, הוא נחקר, ולעיתים נעצר — ורק אחר כך מתברר שהתלונה הייתה כוזבת. מה אפשר לעשות, ומה דינו של מי שהגיש אותה.
העבירה
סעיף 243 לחוק העונשין: מי שמוסר לשוטר או לגורם המוסמך ידיעה על עבירה, ביודעו שהיא כוזבת, דינו שלוש שנות מאסר — ואם הידיעה נגעה לעבירת פשע, חמש שנות מאסר.
שימו לב למה שלא נדרש: העבירה מושלמת גם אם לא נפתחה חקירה ולא ננקט הליך נגד מי שהואשם. עצם מסירת הידיעה הכוזבת היא העבירה.
ההבדל שחייבים להבין
תלונה שלא הוכחה אינה תלונה כוזבת. תיק שנסגר מחוסר ראיות אינו אומר שהמתלונן שיקר — הוא אומר שלא הצטברו די ראיות. כדי שתקום עבירה לפי סעיף 243 צריך להראות שהמתלונן ידע שהדברים אינם נכונים.
זו משוכה גבוהה, והיא קיימת מסיבה טובה: אילו כל תלונה שנסגרה הייתה חושפת את המתלונן לכתב אישום, איש לא היה מתלונן.
אם הוגשה נגדך תלונה כוזבת
- לא להתעמת עם המתלונן. כל פנייה אליו עלולה להיות הטרדה או שיבוש, ולהפוך אותך לנאשם בעבירה שנייה.
- לאסוף אליבי ותיעוד מיד — מיקום, הודעות, עדים, צילומי מצלמות. אלה נמחקים תוך ימים.
- לתעד את ההקשר — סכסוך גירושין, סכסוך כספי, תלונות קודמות. עיתוי התלונה הוא לעיתים הראיה המשמעותית ביותר.
- לשמור כל התכתבות עם המתלונן מהתקופה שלפני.
- לדרוש את עילת הסגירה הנכונה כשהתיק נסגר — "חוסר אשמה" ולא "חוסר ראיות". ראו תיק סגור ועילת הסגירה.
מה אפשר לעשות אחר כך
- תלונה פלילית נגד המתלונן לפי סעיף 243.
- תביעה אזרחית — לשון הרע, ובמקרים מתאימים נזקי ממון ונפש. ראו פיצוי בלשון הרע.
- פיצוי בשל מעצר כשהיה מעצר והתיק נסגר.
- שינוי עילת סגירה — הדבר המעשי ביותר, ובעל ההשפעה הארוכה ביותר.
והצד הכואב
הפגיעה של תלונת שווא אינה מסתיימת בסגירת התיק. היא נשארת ברישום המשטרתי, היא עולה בהליכי משמורת, והיא מלווה בעבודה וברישוי. לכן המאבק על עילת הסגירה ועל הרישום חשוב לא פחות מהמאבק בתיק עצמו.
נושאים קשורים
יצירת קשר
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין — ייצוג בחקירות ובהליכים פליליים.
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק
052-638-8340 · וואטסאפ
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.