ערעור פלילי הוא הדרך לבקש מבית משפט גבוה יותר לשנות פסק דין: את ההרשעה, את העונש, או את שניהם. המועד הוא 45 ימים מיום מתן פסק הדין (סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). על פסק דין של בית משפט השלום מערערים לבית המשפט המחוזי, ועל פסק דין של המחוזי כערכאה ראשונה מערערים לבית המשפט העליון. כאן מוסבר מה החוק קובע: מי מערער, לאן, באיזה מועד, מה קורה לעונש בינתיים, ומתי צריך רשות.
מה עושים עכשיו
- לרשום את יום מתן פסק הדין. מהיום הזה רצים 45 ימים. אם הנימוקים ניתנו מאוחר יותר, או שפסק הדין הומצא לך כי לא היית באולם, המועד נספר מאותו יום (סעיפים 199, 200).
- להחליט על מה מערערים: על ההרשעה, על העונש, או על שניהם. ההחלטה קובעת מה צריך לקרוא בפרוטוקול.
- אם נגזר מאסר בפועל, לבקש דחיית ביצוע או שחרור בערובה עד הערעור. הגשת הערעור לבדה אינה עוצרת את העונש.
- לאסוף את החומר: הכרעת הדין, גזר הדין, הפרוטוקולים, המוצגים וכתב האישום.
המועד: ערעור — 45 ימים מיום מתן פסק הדין. ערעור שדרושה לו רשות: בקשת הרשות בתוך אותם 45 ימים, והודעת הערעור בתוך 30 יום מיום מתן הרשות. ערר על החלטת מעצר — 30 ימים מיום ההחלטה.
מה להביא לשיחה: את פסק הדין (הכרעת הדין וגזר הדין), את הפרוטוקולים אם יש, את כתב האישום, ואת התאריך שבו פסק הדין ניתן או הומצא לך.
את הודעת הערעור והבקשות אפשר להכין בכל הארץ, גם מרחוק — מסמכים בוואטסאפ ובמייל. הדיון בערעור עצמו מתקיים בבית המשפט.
לאן מערערים: שלום, מחוזי ועליון
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע את הדרג. פסק דין של בית משפט השלום ניתן לערעור לפני בית המשפט המחוזי (סעיף 52(א)). פסק דין של בית המשפט המחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון (סעיף 41(א)). שני אלה ערעורים בזכות: לא צריך לבקש רשות כדי להגישם.
בבית המשפט המחוזי, ערעור על פסק דין של בית משפט השלום נדון ככלל בשלושה שופטים (סעיף 37(א)(2) לחוק בתי המשפט), ויש סוגי ערעורים שהחוק מעביר לשופט אחד, למשל חלק מערעורי התעבורה שאינם פשע (סעיף 37(ב)). הפירוט על הערכאה העליונה נמצא בעמוד ערעור לבית המשפט העליון — בזכות וברשות.
המועד: 45 ימים מיום מתן פסק הדין
לפי סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי, התקופה להגשת ערעור היא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין. אם הכרעת הדין ניתנה בלי נימוקים, המועד נספר מיום מתן הנימוקים. פסק הדין הוא הכרעת הדין וגזר הדין יחד (סעיף 195), ולכן המועד אינו מתחיל ביום ההרשעה אלא ביום שבו ניתן פסק הדין.
אם פסק הדין, נימוקיו או הרשות לערער ניתנו שלא בפני הנאשם, התקופות מתחילות לגביו מיום שהומצאו לו (סעיף 200). בתום קריאת גזר הדין בית המשפט מסביר לנאשם את זכותו לערער ומודיע לו על המועד (סעיף 196).
מי שהחמיץ את המועד יכול לבקש מבית המשפט להרשות הגשת ערעור באיחור (סעיף 201). זו החלטה שבסמכות בית המשפט, ולכן לא כדאי להגיע אליה.
ערעור על הכרעת הדין, ערעור על גזר הדין
אפשר לערער על ההרשעה, על העונש, או על שניהם. ערעור על הכרעת הדין טוען שההרשעה שגויה: בקביעת העובדות, בקבלת ראיה או ביישום החוק. ערעור על גזר הדין טוען שהעונש אינו נכון. אלה טענות שונות, והן נבנות מחלקים שונים של פסק הדין.
לבית המשפט שלערעור יש סמכויות רחבות. הוא רשאי להסיק מחומר הראיות מסקנות שונות מאלה של הערכאה הקודמת (סעיף 212), לגבות ראיות אם הדבר דרוש לעשיית צדק או להורות לערכאה הקודמת לגבותן (סעיף 211), לקבל את הערעור כולו או מקצתו, לשנות או לבטל את פסק הדין, או להחזיר את התיק לערכאה הקודמת עם הוראות (סעיף 213). הוא רשאי גם להרשיע בעבירה שונה שהתגלתה מהעובדות שהוכחו, אם ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן (סעיף 216). ומנגד, הוא רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה, אם סבר שלא נגרם עיוות דין (סעיף 215).
הפירוט נמצא בשני העמודים הייעודיים: ערעור על הכרעת דין — מתי מתערבים בהרשעה וערעור על גזר דין — 45 ימים ומתי מתערבים בעונש.
ערעור התביעה
ערעור מוגש "בין של הנאשם ובין של התובע" (סעיף 198). התביעה יכולה לערער על זיכוי, על הרשעה בעבירה קלה מזו שבכתב האישום, או על קולת העונש. ערעורים של יותר מבעל דין אחד על אותו פסק דין מאוחדים ונדונים יחד, אלא אם בית המשפט החליט לדון בהם בנפרד (סעיף 207).
לכלל אחד יש משמעות מעשית גדולה: בית המשפט לא יגדיל עונש שהוטל על נאשם, אלא אם הוגש ערעור על קולת העונש (סעיף 217). כשרק הנאשם מערער על העונש, החוק אינו מאפשר להגדיל אותו. כשגם התביעה מערערת על קולת העונש, השאלה פתוחה לשני הכיוונים. מערער רשאי לחזור בו מערעורו, אבל אחרי שהסתיימו הטענות רק ברשות בית המשפט (סעיף 206).
הודעת הערעור ומה נדרש בה
ערעור מוגש בהודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים, במישרין או דרך בית המשפט שעל פסק דינו מערערים (סעיף 198). ההודעה צריכה לפרט את הנימוקים. אם הנימוקים חסרים או לא מפורטים די הצורך, רשם בית המשפט רשאי להורות להגיש נימוקים מפורטים יותר, ומי שלא עשה זאת עלול לראות את ערעורו נדחה מטעם זה בלבד (סעיף 203). ברשות בית המשפט אפשר לתקן את ההודעה ואת הנימוקים בכל שלב (סעיף 204).
הדיון בערעור מתקיים בפני בעלי הדין. מערער שהוזמן ולא התייצב עלול לראות את ערעורו נדחה (סעיף 208). נאשם שערעורו נדחה כך יכול לבקש לבטל את הדחייה אם הייתה סיבה מוצדקת לאי־ההתייצבות, בתוך 15 ימים מיום שההחלטה הודעה לו (סעיף 208א). בערעור טוען קודם המערער, אחריו המשיב, ואחריו המערער רשאי להשיב (סעיף 210).
ערעור נוסף ורשות ערעור
פסק דין שבית המשפט המחוזי נתן בערעור ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון רק אם ניתנה רשות לכך (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט). את בקשת הרשות מגישים בתוך 45 ימים, ואם ניתנה רשות, את הודעת הערעור מגישים בתוך 30 יום מיום מתן הרשות (סעיף 199). בית המשפט רשאי גם לדון בבקשת הרשות כאילו הייתה הודעת ערעור (סעיף 205).
מעבר לערעורים יש שני הליכים חריגים בבית המשפט העליון: דיון נוסף בעניין שנפסק בשלושה שופטים (סעיף 30 לחוק בתי המשפט), ומשפט חוזר בעניין פלילי שנפסק סופית, בעילות שסעיף 31 מונה.
עיכוב ביצוע ושחרור עד הערעור
הגשת ערעור אינה דוחה מעצמה את ביצוע העונש. לפי סעיף 87 לחוק העונשין, כשנקבע מועד לביצוע עונש, בית המשפט רשאי לדחות את הביצוע למועד אחר, ופעם נוספת מטעמים מיוחדים שיירשמו. הוא רשאי להתנות את הדחייה בערובה ובתנאים, וגם על ההחלטה הזו אפשר לערער. בנוסף, נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו ונתון במאסר רשאי לבקש שחרור בערובה (סעיף 44 לחוק המעצרים).
מה בית המשפט שוקל, ואיך בונים את הבקשה: עיכוב ביצוע עונש מאסר עד הערעור.
ערר על מעצר: הליך אחר
ערר אינו ערעור. ערר מוגש על החלטה בעניין מעצר, שחרור, הפרת תנאי ערובה או עיון חוזר, ולא על פסק הדין. עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור לבית המשפט שלערעור, שדן בערר בשופט יחיד (סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996). הערר מוגש בתוך 30 ימים מיום ההחלטה, ובית המשפט רשאי להאריך את המועד מטעמים שיירשמו (סעיף 53(ג)). על החלטת המחוזי בערר אפשר לבקש רשות לערור לבית המשפט העליון (סעיף 53(א1)).
כשבית המשפט מורה לשחרר עצור והתובע מודיע במעמד ההחלטה שהוא רוצה לערור, בית המשפט רשאי להשהות את השחרור לתקופה שלא תעלה על 48 שעות (סעיף 55). הפירוט: ערר ועיון חוזר על מעצר.
ערעור פלילי — טבלה
| הנושא | מה נקבע | סעיף |
|---|---|---|
| בית משפט השלום | ערעור לבית המשפט המחוזי, בזכות | חוק בתי המשפט, 52(א) |
| בית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה | ערעור לבית המשפט העליון, בזכות | חוק בתי המשפט, 41(א) |
| בית המשפט המחוזי שדן בערעור | ערעור נוסף לבית המשפט העליון, רק ברשות | חוק בתי המשפט, 41(ב) |
| מי רשאי לערער | הנאשם, וגם התובע | 198 |
| המועד | 45 ימים מיום מתן פסק הדין; אם הכרעת הדין ניתנה בלי נימוקים, מיום מתן הנימוקים | 199 |
| פסק דין שניתן שלא בפני הנאשם | המועד נספר מיום שפסק הדין או הנימוקים הומצאו לו | 200 |
| ערעור שדרושה לו רשות | בקשת רשות בתוך אותם 45 ימים; הודעת הערעור בתוך 30 יום מיום מתן הרשות | 199 |
| איחור במועד | בית המשפט רשאי להרשות הגשה לאחר המועד, לבקשת המערער | 201 |
| תוכן ההודעה | הודעת ערעור מנומקת; הרשם רשאי לדרוש נימוקים מפורטים יותר | 198, 203 |
| החמרה בעונש | בית המשפט לא יגדיל עונש, אלא אם הוגש ערעור על קולת העונש | 217 |
| מערער שלא התייצב | הערעור עלול להידחות; בקשה לביטול הדחייה בתוך 15 ימים | 208, 208א |
| דחיית ביצוע העונש | בית המשפט רשאי לדחות את הביצוע, בערובה ובתנאים | חוק העונשין, 87 |
| ערר על החלטת מעצר | בתוך 30 ימים מיום ההחלטה, לפני שופט יחיד | חוק המעצרים, 53 |
על עו"ד יוסי דגה
עורך דין העוסק במשפט פלילי: חקירות, מעצרים, שימועים, כתבי אישום, גזרי דין, ערעורים והליכים שאחרי ההרשעה. ייצוג בכל הארץ. אודות · הצוות
שאלות נפוצות
תוך כמה זמן מגישים ערעור פלילי?
בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין (סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי). אם הכרעת הדין ניתנה בלי נימוקים, המועד נספר מיום מתן הנימוקים. אם פסק הדין ניתן שלא בפני הנאשם, המועד נספר מיום שהומצא לו (סעיף 200).
מה ההבדל בין ערעור על הכרעת הדין לערעור על גזר הדין?
הכרעת הדין קובעת אם הנאשם אשם, וגזר הדין קובע את העונש. יחד הם פסק הדין (סעיף 195), והמועד לערעור נספר מפסק הדין. ערעור על הכרעת הדין תוקף את ההרשעה, וערעור על גזר הדין תוקף את העונש. אפשר לערער על שניהם באותה הודעת ערעור.
גם התביעה יכולה לערער?
כן. ערעור מוגש בין על ידי הנאשם ובין על ידי התובע (סעיף 198). בית המשפט לא יגדיל עונש שהוטל על נאשם, אלא אם הוגש ערעור על קולת העונש (סעיף 217). לכן חשוב לדעת אם גם התביעה ערערה.
אפשר לערער פעם שנייה, לבית המשפט העליון?
על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדן כערכאה ראשונה מערערים לעליון בזכות. על פסק דין שהמחוזי נתן בערעור אפשר לערער לעליון רק אם ניתנה רשות (סעיף 41 לחוק בתי המשפט). את בקשת הרשות מגישים בתוך 45 ימים, ואם ניתנה רשות, את הודעת הערעור מגישים בתוך 30 יום מיום מתן הרשות (סעיף 199).
הגשת ערעור מעכבת את המאסר?
החוק אינו קובע שהגשת ערעור דוחה מעצמה את ביצוע העונש. בית המשפט רשאי לדחות את ביצוע העונש, ולהתנות את הדחייה בערובה ובתנאים (סעיף 87 לחוק העונשין). גם נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו רשאי לבקש שחרור בערובה (סעיף 44 לחוק המעצרים). את הבקשה מגישים מוקדם.
החמצתי את המועד. מה עכשיו?
בית המשפט רשאי, לבקשת המערער, להרשות הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור גם לאחר שעבר המועד (סעיף 201). זו בקשה שבית המשפט מחליט בה, ולכן מגישים אותה מהר ומסבירים בה למה המועד הוחמץ.
מה ההבדל בין ערעור לבין ערר על מעצר?
ערעור מוגש על פסק הדין, בתוך 45 ימים. ערר מוגש על החלטה בעניין מעצר או שחרור, לבית המשפט שמעל, שדן בו בשופט יחיד, בתוך 30 ימים מיום ההחלטה (סעיף 53 לחוק המעצרים). על החלטת המחוזי בערר אפשר לבקש רשות לערור לבית המשפט העליון.
הליכים קשורים
- ערעור על הכרעת דין
- ערעור על גזר דין
- ערעור לבית המשפט העליון — בזכות וברשות
- עיכוב ביצוע עונש עד הערעור
- ערר ועיון חוזר על מעצר
- משפט חוזר
- ביטול הרשעה
- עורך דין פלילי
- Апелляция по уголовному делу — на русском
ניתן פסק דין? שיחה עם עו"ד יוסי דגה לפני שהמועד חולף.
חיוג: 052-6388340 וואטסאפ — הודעה מוכנה
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין · מצדה 7, מגדלי ב.ס.ר 4, בני ברק · ייצוג בכל הארץ · זמינות: 24/6, בשבת במקרי חירום בלבד.
המידע בעמוד הוא מידע כללי על החוק ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
