נטל ההוכחה וספק סביר — סעיף 34כב לחוק העונשין
"מעבר לכל ספק סביר" הוא הביטוי המוכר ביותר במשפט הפלילי, וגם המובן פחות. הוא אינו סיסמה — הוא כלל משפטי
"מעבר לכל ספק סביר" הוא הביטוי המוכר ביותר במשפט הפלילי, וגם המובן פחות. הוא אינו סיסמה — הוא כלל משפטי
בין תקיפה פשוטה לבין עבירה שהעונש בצידה עשרים שנה מפרידות כמה מילים בכתב האישום. אותה מכה בדיוק יכולה להיות עוון
ביולי 2019 נכנס לתוקף תיקון 137 לחוק העונשין, ששינה מהיסוד את מדרג עבירות ההמתה. העבירות "רצח" ו"הריגה" שהכירו במשך עשרות
אחת השאלות הנפוצות ביותר היא "עברו שנים — התיק כבר התיישן?". התשובה תלויה בסוג העבירה, אבל גם — ובעיקר —
יש מצבים שבהם אדם עשה בדיוק את מה שהחוק אוסר — ובכל זאת אינו נושא באחריות פלילית. אלה הסייגים לאחריות:
ברוב התיקים הפליליים יש יותר מאדם אחד. השאלה מי מהם "ביצע" את העבירה, מי רק סייע ומי שידל אחר לעשותה
אדם שתכנן, יצא לדרך, ולא השלים — האם עבר עבירה? התשובה בדין הישראלי חדה: כן, ובדרך כלל בעונש זהה לעבירה
לא כל עבירה דורשת שהאדם ידע מה הוא עושה. יש עבירות שבהן די בכך שהיה צריך לדעת, ויש עבירות שבהן
כל עבירה פלילית בנויה משני רכיבים: מה שהאדם עשה, ומה שהיה בראשו כשעשה. הרכיב השני — היסוד הנפשי — הוא
זהו הכלי שעליו אנשים שומעים כשכבר הוגש כתב אישום, ואין עוד שימוע ואין עוד סגירת תיק: בקשה לעיכוב הליכים אצל