לוגו משרד עורכי דין יוסי דגה

לייעוץ התקשרו עכשיו לעוה"ד יוסי דגה 052-6388340

אי הרשעה ורישום פלילי לקטינים — סעיף 24 לחוק הנוער ומה נשאר במרשם

אי הרשעה ורישום פלילי לקטינים

בית משפט לנוער אינו חייב להרשיע קטין גם כשקבע שביצע את העבירה. סעיף 24 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, נותן לו שלוש אפשרויות: להרשיע ולגזור דין, לצוות על דרכי טיפול, או לפטור את הקטין בלא צו. ההבדל בין האפשרויות נראה בעיקר במרשם הפלילי: מי רואה את הרישום, מתי הוא מתיישן ומתי הוא נמחק. העמוד עובר על הסעיפים בחוק הנוער ובחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, ועל האופן שבו בונים קו הגנה בתיק נוער. על החקירה ועל המעצר עצמם ראו מעצר קטין ועבירות נוער.

חיוג: 052-6388340 וואטסאפ — הודעה מוכנה

מה עושים עכשיו

  1. הילד זומן לחקירה? שיחה עם עורך דין לפני החקירה. לחקירת קטין חשוד יש בחוק הנוער כללים משלה, ומה שנאמר בחקירה הראשונה נשאר בתיק. ראו זכות השתיקה וההיוועצות.
  2. בודקים את התאריך של האירוע. אם עברה שנה מיום העבירה, אין להעמיד לדין בלי הסכמת היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 14).
  3. שואלים על הליך חלופי לפני שמוגש כתב אישום. ההליך דורש הסכמה בכתב והכרה במעורבות, ולכן מחליטים עליו עם עורך דין (סעיף 12א).
  4. אוספים מסמכים לתסקיר: בית ספר, מסגרת, טיפול, תעסוקה. קצין המבחן מגיש תסקיר לפני כל החלטה לפי סעיף 24, והוא משפיע על הדרך שבה התיק מסתיים.
  5. יש כבר פסק דין? בודקים בטבלה למטה מה נרשם ומתי הוא מתיישן ונמחק.

מה לשלוח לשיחה: הזימון או כתב האישום, תאריך האירוע ותאריך הלידה של הקטין, ואם יש, החלטות קודמות של בית המשפט.

ייצוג בכל הארץ. את המסמכים אפשר לשלוח בוואטסאפ ובמייל.

חיוג: 052-6388340 וואטסאפ — הודעה מוכנה

מי נחשב קטין, ומה קורה מתחת לגיל 12

  • מתחת לגיל 12: "לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים" (סעיף 34ו לחוק העונשין). מידע על עבירה כזו לא נכלל במרשם הפלילי ולא במרשם המשטרתי, ולא נמסר (סעיף 34 לחוק המידע הפלילי).
  • מגיל 12 עד 18: "קטין" לפי חוק הנוער הוא מי שטרם מלאו לו 18. לעניין חשוד ונאשם ההגדרה כוללת גם בגיר שביום הגשת כתב האישום נגדו טרם מלאו לו 18 (סעיף 1). הדיון מתנהל בבית משפט לנוער (סעיף 3), בדלתיים סגורות (סעיף 9).
  • עבירה בגיל קטין, כתב אישום אחרי גיל 18: מי שהיה בן 18 ביום הגשת כתב האישום נשפט בבית המשפט לנוער. מי שהיה בן 19 ומעלה נשפט בבית משפט רגיל, אבל הוראות חוק הנוער בעניין הכרעת הדין, התסקיר, סעיף 24 ודרכי הטיפול חלות עליו בשינויים המחויבים (סעיף 5א). כלומר, האפשרות לסיים בלי הרשעה נשארת.

העיקרון שמנחה את החוק כולו: כל הליך כלפי קטין נעשה "תוך שמירה על כבודו" ותוך מתן משקל ראוי לשיקומו, לטיפול בו, לשילובו בחברה ולתקנת השבים (סעיף 1א).

לפני כתב אישום: שנה אחת, והליך חלופי

מגבלת השנה. "אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה" (סעיף 14). זו בדיקה ראשונה בכל תיק: מתי בוצעה העבירה, מתי הוגש כתב האישום, והאם ניתנה הסכמה.

הליך חלופי. סעיף 12א מאפשר לקצין מבחן להפנות קטין להליך שמתנהל מחוץ לבית המשפט, ומטרתו לבטא את קבלת האחריות של הקטין, למשל בתיקון כלפי הנפגע או הקהילה. התנאים: הקטין הסכים בכתב אחרי שקיבל הסבר, והוא מכיר במעורבותו באירוע. אם ההליך הושלם, ההשלמה היא "שיקול מרכזי ומכריע" בהחלטה על המשך התיק. אם הקטין עדיין לא הועמד לדין, לא יוחלט להעמידו לדין אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

סגירת תיק. תיק שנסגר הוא רישום משטרתי ולא רישום פלילי. החלטה שלא להעמיד לדין בשל חוסר אשמה אינה נכללת במרשם המשטרתי כ"תיק סגור" (סעיף 27(א)(2)(ב)). תיק סגור של קטין בעבירה שאינה פשע מבוטל בתום חמש שנים מיום האירוע, אלא אם נקבע אחרת באמות המידה (סעיף 33(ג)). ראו ביטול רישום של תיק סגור ושינוי עילת סגירה.

סעיף 24: שלוש ההחלטות של בית המשפט לנוער

בתיק נוער הכרעת הדין אינה "הרשעה" אלא אחת משתיים: זיכוי, או קביעה שהקטין ביצע את העבירה (סעיף 21). אחרי קביעה כזו בית המשפט חייב להורות על תסקיר של קצין מבחן, ורשאי להורות על בדיקות נוספות (סעיף 22). רק אחרי שהתסקיר הוגש הוא מחליט על אחד מאלה (סעיף 24):

  1. להרשיע את הקטין ולגזור את דינו.
  2. לצוות על אמצעים ודרכי טיפול, בלי הרשעה. סעיף 26 מונה אותם: מסירה להשגחה של אדם ראוי, מבחן, התחייבות של הקטין או ההורה, מעון יומי, מעון או מעון נעול, הוראה אחרת על התנהגות, קנס או הוצאות, ופיצוי לנפגע.
  3. לפטור את הקטין בלא צו.

בבגיר, הימנעות מהרשעה היא חריג. בחוק הנוער היא אחת משלוש האפשרויות הרגילות שהסעיף מונה. על אי הרשעה של בגירים ראו אי הרשעה: שני התנאים.

מה נשאר במרשם: הטבלה

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים קובע לקטינים כללים משלו. ההתיישנות נמנית מיום פסק הדין או ההחלטה, גם אם הוגש ערעור (סעיף 18(א)). המחיקה נמנית מתום ההתיישנות (סעיף 21(א)). מידע שהתיישן נמסר רק לגופים המנויים בחוק, ומידע שנמחק נמסר לחוג מצומצם עוד יותר (סעיפים 18(ג) ו-21(ב)).

מה בית המשפט לנוער מחליט, ומה נשאר במרשם הפלילי (חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, אלא אם צוין אחרת)
ההחלטה המקור רישום ומסירה התיישנות מחיקה (מתום ההתיישנות)
מעשה שנעשה לפני גיל 12 אין אחריות פלילית (ס' 34ו לחוק העונשין) לא נרשם במרשם הפלילי ולא במרשם המשטרתי (ס' 34) — —
קביעה שהקטין ביצע את העבירה, בלי הרשעה: צו דרכי טיפול או פטור בלא צו ס' 24(2) ו-24(3) לחוק הנוער נרשם (ס' 8(א)(4)), אבל נמסר רק לגופים מצומצמים שמנויים בחוק (ס' 17(א)(2)) ביום ההחלטה (ס' 17(ב)) חמש שנים (ס' 23(4))
צו מבחן לקטין, עם הרשעה או בלעדיה ס' 8(א)(2) לחוק המידע הפלילי מסירה מצומצמת (ס' 17(א)(3)) ביום ההחלטה (ס' 17(ב)) חמש שנים (ס' 23(5))
הרשעה בעבירה שנעברה לפני גיל 16, בלי מאסר ס' 24(1) לחוק הנוער מסירה מצומצמת (ס' 17(א)(1)) ביום פסק הדין (ס' 17(ב)) פשע: חמש שנים. עוון: שלוש שנים (ס' 23(1))
הרשעה בעבירה שנעברה אחרי גיל 16, בלי מאסר ס' 24(1) לחוק הנוער נרשם כרגיל שלוש שנים (ס' 20(1)) חמש שנים (ס' 23(2))
הרשעה ומאסר עד שלוש שנים ס' 24(1) ו-25 לחוק הנוער נרשם כרגיל חמש שנים ועוד תקופת המאסר (ס' 20(2)) שבע שנים (ס' 23(3))
הרשעה ומאסר של יותר משלוש שנים ס' 24(1) ו-25 לחוק הנוער נרשם כרגיל שבע שנים ועוד תקופת המאסר (ס' 20(3)) שבע שנים (ס' 23(3))

שלושה כללים שמשנים את החשבון:

  • לא לפני סוף העונש: פרט רישום לא מתיישן לפני שנישא העונש במלואו (סעיף 18(ב)).
  • הרשעה חדשה מאריכה: הרשעה או החלטה נוספת בתקופת ההתיישנות או המחיקה דוחה את סיום התקופות לכל הרישומים, עד התקופה המאוחרת ביותר (סעיפים 18(ז) ו-21(ג)).
  • יש עבירות שלא מתיישנות: סעיף 24 מונה עבירות שאין לגביהן התיישנות או מחיקה, בהן עבירות שעונשן מאסר עולם או עשרים שנה כשהוטל מאסר בפועל של עשר שנים או יותר. נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל את התקופות (סעיף 25), ראו מחיקת רישום דרך נשיא המדינה.

מי שאינו זכאי לקבל את המידע אינו רשאי לדרוש אותו, גם בהסכמת האדם (סעיף 3(ב)). ואדם אינו חייב לגלות פרט רישום שהתיישן או נמחק, או תיק סגור, למי שאינו זכאי לו (סעיף 37). למבוגרים חלות תקופות אחרות, ראו מחיקת רישום פלילי.

העונשים על קטין שהורשע

העונש המרבי הוא העונש הקבוע בחוק לעבירה עצמה, אבל חוק הנוער משנה את דרך הענישה (סעיף 25):

  • אין עונש מינימום ואין מאסר חובה: על מי שהיה קטין ביום ביצוע העבירה לא יוטל עונש מוות, ואין חובה להטיל עליו מאסר עולם, מאסר חובה או עונש מינימום, על אף האמור בכל דין (סעיף 25(ב)).
  • מעון נעול במקום מאסר: בית המשפט רשאי לצוות על החזקה במעון נעול במקום מאסר, לתקופה שאינה עולה על תקופת המאסר המרבית לעבירה (סעיף 25(א)).
  • מתחת לגיל 14 בגזר הדין: לא יוטל מאסר, למעט חריג צר שהחוק קבע לעבירות טרור מסוימות (סעיף 25(ד) ו-(ו)).
  • הגיל נשקל: בקביעת העונש בית המשפט מתחשב, בין השאר, בגיל הקטין בשעת ביצוע העבירה (סעיף 25(ג)).

במבט כללי, התוצאות בתיקי נוער נעות מדרכי טיפול ומבחן בלי הרשעה, ועד מעון נעול או מאסר בעבירות החמורות. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו.

איך בונים קו הגנה בתיק נוער

  1. החקירה: מחליטים מראש עם עורך דין אם למסור גרסה. בתיק נוער הגרסה הראשונה משפיעה גם על ההכרעה וגם על ההחלטה אם להפנות להליך חלופי.
  2. המועד: בודקים את מגבלת השנה (סעיף 14). אם עברה שנה, שואלים אם ניתנה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
  3. לפני כתב אישום: הליך חלופי (סעיף 12א), בקשה לסגירת התיק, ושאלת העילה. סגירה בחוסר אשמה אינה נכללת במרשם המשטרתי כתיק סגור.
  4. הראיות: אם הקטין לא ביצע את המעשה, ההגנה היא על הקביעה עצמה. זיכוי לפי סעיף 21 משאיר את הקטין בלי קביעה ובלי רישום במרשם הפלילי (זיכוי נרשם במרשם המשטרתי בלבד, סעיף 27(א)(4)). הכללים של הודאה, זיהוי ופסילת ראיות חלים כמו אצל בגיר, ובחקירת קטין יש דרישות נוספות.
  5. התסקיר: מכינים את הקטין והמשפחה לפגישה עם קצין המבחן, ומביאים מסמכים על מסגרת, טיפול ותפקוד. ראו תסקיר שירות המבחן.
  6. הטיעון לסעיף 24: מבקשים את סעיף 24(2) או 24(3) במקום הרשעה, ומראים מה ההרשעה תעשה למסלול של הקטין: לימודים, גיוס ותעסוקה. ההבדל במרשם מופיע בטבלה למעלה.
  7. אחרי פסק הדין: מחשבים מתי הרישום מתיישן ונמחק, ובודקים אם יש מקום לבקשה לנשיא המדינה (סעיף 25).

קטין שהוגש נגדו כתב אישום זכאי לייצוג לפי חוק הסניגוריה הציבורית, והמשפחה רשאית לבחור עורך דין פרטי (סעיף 18(א) ו-(ד) לחוק הנוער).

חיוג: 052-6388340 וואטסאפ — הודעה מוכנה

על עו"ד יוסי דגה

עו"ד פלילי מעל עשור · LL.M בדין הפלילי.

עורך דין העוסק במשפט פלילי: חקירות, מעצרים, כתבי אישום, ניהול תיקים בבתי המשפט וערעורים, כולל ייצוג קטינים בבית משפט לנוער. שכר הטרחה נקבע מראש ובכתב. ייצוג בכל הארץ. אודות · הצוות

שאלות נפוצות

קטין שלא הורשע — יש לו רישום פלילי?

כן, אבל רישום מוגבל מאוד. קביעה של בית משפט לנוער שהקטין ביצע את העבירה, עם צו דרכי טיפול או עם פטור בלא צו, היא פרט במרשם הפלילי (סעיף 8(א)(4) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים). היא נמסרת רק לגופים מצומצמים שמנויים בחוק (סעיף 17(א)(2)), מתיישנת ביום ההחלטה (סעיף 17(ב)), ונמחקת כעבור חמש שנים (סעיף 23(4)). זה הבדל גדול מול הרשעה, ולכן המאבק בתיק נוער הוא קודם כול על הדרך שבה הוא מסתיים.

מעסיק או מוסד לימודים יכולים לראות את זה?

ככלל לא. החוק אוסר לדרוש מידע פלילי שלא לפי הוראותיו, גם בתצהיר או בשאלון, והסכמה של האדם אינה הופכת את הדורש לזכאי (סעיף 3(ב)). מידע שהתיישן נמסר רק לגופים המנויים בחוק (סעיף 18(ג)), ואדם אינו חייב לגלות פרט רישום שהתיישן או נמחק, או תיק סגור, למי שאינו זכאי לקבל אותו (סעיף 37). יש גופים שהחוק מתיר להם לקבל מידע, ולכן כדאי לבדוק מראש מול המטרה הספציפית: גיוס, רישוי או עיסוק מסוים.

העבירה הייתה בגיל 17 וכתב האישום הוגש אחרי גיל 19. עדיין אפשר בלי הרשעה?

כן. מי שהיה קטין ביום ביצוע העבירה ובן 19 ומעלה ביום הגשת כתב האישום נשפט בבית משפט שאינו לנוער, אבל סעיף 24 לחוק הנוער חל עליו בשינויים המחויבים (סעיף 5א(ב)). מי שהיה בן 18 ביום הגשת כתב האישום נשפט עדיין בבית המשפט לנוער (סעיף 5א(א)). ועוד בדיקה חשובה: אין להעמיד לדין על עבירה שבוצעה בגיל קטין אם עברה שנה מיום ביצועה, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 14).

אפשר לסיים תיק של קטין בלי כתב אישום?

יש מסלולים שהחוק מכיר. קצין מבחן רשאי להפנות קטין ל"הליך חלופי", אם הקטין הסכים בכתב ומכיר במעורבותו באירוע. השלמת ההליך היא "שיקול מרכזי ומכריע", ואם הקטין עדיין לא הועמד לדין, לא יוחלט להעמידו לדין אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו (סעיף 12א). התיק גם יכול להיסגר. תיק סגור הוא רישום משטרתי ולא רישום פלילי, וכשמדובר בעבירה שאינה פשע, הרישום מבוטל בתום חמש שנים מיום האירוע, אלא אם נקבע אחרת באמות המידה (סעיף 33(ג)).

כמה זמן עד שהרשעה של קטין נמחקת?

זה תלוי בגיל בזמן העבירה ובעונש. הרשעה בעבירה שנעברה לפני גיל 16 בלי מאסר מתיישנת ביום פסק הדין ונמחקת כעבור חמש שנים בפשע או שלוש שנים בעוון. הרשעה בעבירה שנעברה אחרי גיל 16 בלי מאסר מתיישנת אחרי שלוש שנים ונמחקת חמש שנים אחר כך. כשהוטל מאסר, ההתיישנות היא חמש או שבע שנים ועוד תקופת המאסר, והמחיקה היא שבע שנים מתום ההתיישנות (סעיפים 17, 20 ו-23). הרשעה חדשה בתקופה הזו מאריכה את המניין (סעיפים 18(ז) ו-21(ג)). ראו מחשבון מחיקת רישום.

נושאים קשורים

הילד נחקר, או שהוגש נגדו כתב אישום? שיחה עם עו"ד יוסי דגה לפני החקירה או לפני הדיון.

חיוג: 052-6388340 וואטסאפ — הודעה מוכנה

עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין · מצדה 7, מגדלי ב.ס.ר 4, בני ברק · ייצוג בכל הארץ · זמינות: 24/6, בשבת במקרי חירום בלבד.

המידע בעמוד הוא מידע כללי על החוק ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

צרו קשר לכל שאלה

גלילה לראש העמוד
התקשרו עכשיו · 052-6388340