כשאדם נהרג בתאונה או ברשלנות, קמות שתי תביעות נפרדות — ולא אחת. ההבחנה ביניהן קובעת מי זכאי ומה מקבלים.
תביעת התלויים
תביעה של מי שהיה תלוי כלכלית בנפטר — בן או בת זוג, ילדים, ולעיתים הורים. הפיצוי הוא על אובדן התמיכה: כמה מההכנסה של הנפטר הייתה מגיעה אליהם, לאורך שנות העבודה שנותרו לו.
תביעת העיזבון
תביעה בשם הנפטר עצמו, שעוברת ליורשים לפי צו ירושה או צוואה. היא כוללת את מה שהגיע לו — ובראשו "השנים האבודות": הפיצוי בגין ההכנסה שהיה מפיק בשנים שנגזלו ממנו.
למה ההבחנה חשובה
הזכאים אינם בהכרח אותם אנשים. ילד בגיר שאינו תלוי כלכלית אינו תובע כתלוי, אך הוא יורש. לעומת זאת בן זוג שאינו יורש לפי צוואה עשוי בכל זאת להיות תלוי. הסכומים אינם מצטברים במלואם, ויש כללי קיזוז בין שתי התביעות.
ראשי נזק נוספים
- הוצאות קבורה ואבל.
- כאב וסבל של הנפטר בתקופה שבין הפגיעה למוות.
- אובדן שירותי בן זוג והורה — טיפול, גידול ילדים, ניהול בית.
במקביל: המוסד לביטוח לאומי
כשהמוות נגרם בתאונת עבודה, משולמת קצבת תלויים, והיא מקוזזת מהפיצוי האזרחי. כשמדובר בתאונת דרכים, התביעה מתנהלת מול המבטחת או מול קרנית.
המועדים
שבע שנים. כשיש יורשים קטינים, המניין לגביהם מתחיל בגיל 18. בשלב מוקדם נדרש צו ירושה או צו קיום צוואה כדי לפתוח את תביעת העיזבון.
נושאים קשורים
יצירת קשר
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין — תביעות נזקי גוף, רשלנות רפואית ותאונות דרכים.
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק
052-638-8340 · וואטסאפ
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.