לא כל כתב אישום מגיע עד להכרעת דין. לעיתים התביעה עצמה מגיעה למסקנה שאין מקום להמשיך — בשל כשל ראייתי, בשל שינוי נסיבות, או בעקבות טיעון שהועלה על ידי ההגנה. הכלי שבאמצעותו היא עושה זאת הוא חזרה מאישום, לפי סעיף 94 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.
ההבדל בין חזרה מאישום לפני תשובת הנאשם לבין חזרה לאחריה אינו טכני. הוא מכריע את כל עתידו של התיק.
הכלל — סעיף 94
הסעיף מבחין בין שני שלבים:
- חזרה מאישום לפני שהנאשם השיב לכתב האישום — התוצאה היא ביטול האישום. ביטול, ולא זיכוי.
- חזרה מאישום לאחר שהנאשם השיב — התוצאה היא זיכוי הנאשם מאותו אישום.
נקודת הציר היא אפוא מועד התשובה לכתב האישום — אותו שלב שמתרחש בדיון ההקראה.
למה ההבדל כל כך משמעותי
ביטול אישום אינו סוף פסוק. אין בו מעשה בית דין, ולכן התביעה רשאית — בכפוף למגבלות — להגיש כתב אישום מחודש באותו עניין. מבחינת הנאשם, התיק אמנם ירד מהשולחן, אך הסיכון לא הוסר לחלוטין.
זיכוי, לעומת זאת, סוגר את העניין. הוא מקים הגנה מפני העמדה לדין חוזרת בשל אותו מעשה — טענת "כבר זוכיתי" היא אחת מהטענות המקדמיות שבסעיף 149 לחוק. הוא גם פותח את הפתח לבקשה לפיצוי לפי סעיף 80 לחוק העונשין.
מכאן נגזרת מסקנה מעשית אחת, שלא תמיד ברורה למי שאינו בתוך התחום: כשההגנה סבורה שהתיק עומד להתמוטט, לא תמיד כדאי למהר. לעיתים האינטרס הוא דווקא שהנאשם ישיב לכתב האישום, כך שחזרה מאישום לאחר מכן תוליד זיכוי ולא ביטול.
מתי התביעה חוזרת בה
הנסיבות השכיחות:
- עד מרכזי שאינו זמין, חזר בו, או שהתברר שעדותו אינה מתיישבת עם החומר;
- חומר חקירה שנחשף להגנה ושינה את התמונה. ראו עיון בחומר חקירה — סעיף 74;
- כשל בשרשרת הראיות — חיפוש שנעשה שלא כדין, הודאה שנפגמה. ראו חיפוש לא חוקי והודאת נאשם;
- שינוי במדיניות ההעמדה לדין או הפניה למסלול חלופי, כגון הסדר מותנה;
- איחוד תיקים או הגשת כתב אישום מתוקן במקומו. ראו תיקון כתב אישום;
- טענה מקדמית שהתקבלה חלקית, והתביעה מעדיפה לוותר על אישום אחד מתוך כמה.
חזרה מאישום חלקית
בכתב אישום הכולל כמה אישומים או כמה נאשמים, התביעה יכולה לחזור בה מחלק בלבד. התוצאה נבחנת לכל אישום בנפרד לפי אותו מבחן: לפני התשובה — ביטול; אחריה — זיכוי. בתיקים מרובי אישומים זהו חלק מהותי ממשא ומתן לעסקת טיעון: ויתור של התביעה על אישומים, בתמורה להודאה באישום מצומצם.
מה זה לא
כדאי להבחין בין חזרה מאישום לבין הליכים שנראים דומים:
- ביטול כתב אישום בידי בית המשפט — לפי טענה מקדמית, למשל הגנה מן הצדק או פגם בכתב האישום. כאן בית המשפט מחליט, לא התביעה.
- עיכוב הליכים — סמכות של היועץ המשפטי לממשלה להקפיא את ההליך. ההליך אינו מסתיים, וניתן לחדשו.
- סגירת תיק במשטרה או בפרקליטות — שלב מוקדם יותר, לפני הגשת כתב אישום כלל.
מה ההגנה יכולה לעשות בפועל
- לפנות לתביעה בכתב ולהציג את הכשל — בצירוף אסמכתאות. חזרה מאישום מתחילה כמעט תמיד בפנייה כזו, ולא בהחלטה ספונטנית של התביעה.
- למצות את העיון בחומר החקירה לפני התשובה לכתב האישום. רוב הכשלים מתגלים שם.
- לתזמן את התשובה בהתאם לאינטרס — זהו שיקול טקטי מובהק.
- לבקש החלטה מפורשת שהתוצאה היא זיכוי, כשהתשובה כבר נמסרה. הנוסח בפרוטוקול הוא זה שיקבע בעתיד.
שאלות נפוצות
האישום בוטל — אפשר להגיש לי שוב כתב אישום?
ככלל כן, ביטול אינו מקים מעשה בית דין. בפועל הדבר אינו שכיח, ותלוי בטעם שבגינו נעשתה החזרה.
יש לי רישום אחרי ביטול אישום?
יש לבדוק את מצב הרישום בנפרד. ראו מחיקת רישום פלילי והתיישנותו.
אפשר לדרוש הוצאות?
כשהתוצאה היא זיכוי — נפתח המסלול של סעיף 80. בביטול, הדבר מורכב יותר.
התביעה מציעה לחזור מאישום אחד אם אודה באחר.
זו עסקת טיעון לכל דבר, ויש לבחון אותה מול התמונה הכוללת — ובכלל זה מתחם העונש ההולם ואי הרשעה.
נושאים קשורים
האמור בעמוד זה הוא מידע משפטי כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל תיק נבחן לפי חומר הראיות ונסיבותיו.