נזק נפשי הוא ראש נזק מוכר, אבל הוא גם זה שהכי הרבה נפגעים לא מעלים — מתוך תחושה שזה "פחות אמיתי" מגבס. בפועל, במקרים רבים הוא הפגיעה שנמשכת הכי הרבה זמן.
המצבים שמוכרים
- תגובת דחק פוסט-טראומטית אחרי תאונה, תקיפה או אירוע קשה.
- חרדת נהיגה — הימנעות מנהיגה או מנסיעה, לעיתים עם השלכה ישירה על העבודה.
- דיכאון שהתפתח בעקבות הכאב, אובדן התפקוד או אובדן העבודה.
- הפרעות שינה וסיוטים.
- פגיעה אסתטית — צלקות, שגוררות נסיגה חברתית.
מה שמכריע: תיעוד מהשטח
הוועדה או המומחה בוחנים רצף טיפולי, לא הצהרה. פנייה לרופא משפחה, הפניה לבריאות הנפש, טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, תרופות — אלה הראיות.
הטעות הנפוצה: לספר על הקושי רק בבדיקת המומחה, שנתיים אחרי. תלונה שלא תועדה בזמן אמת נראית כמו תלונה שנולדה לצורך התביעה.
איפה זה נכנס בתיק
- בתביעה האזרחית — אחוזי נכות נפשית מצטרפים לנכות הגופנית בשקלול, ומשפיעים על כאב וסבל ועל כושר ההשתכרות.
- בביטוח הלאומי — ליקוי נפשי נבחן בסעיף נפרד בספר הליקויים, וחשוב שיידון בוועדה במפורש.
לכן כשמבקשים מינוי מומחה, צריך לבקש גם מומחה בתחום הנפשי. בקשה שלא הוגשה בזמן עלולה להיחסם.
בני משפחה
במקרים חריגים גם קרוב שנחשף לאירוע או נפגע נפשית מפגיעת יקירו עשוי להיות זכאי — זו עילה מצומצמת ותלוית נסיבות.
נושאים קשורים
יצירת קשר
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין — תביעות נזקי גוף, רשלנות רפואית ותאונות דרכים.
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק
052-638-8340 · וואטסאפ
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.