בישראל אין נישואים אזרחיים, אבל יש הכרה ברישום של נישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל. ההבחנה בין רישום לבין תוקף היא לב הנושא, ומי שלא מבין אותה מופתע בהמשך.
הרישום — והלכת פונק-שלזינגר
על פי ההלכה שנקבעה בפרשת פונק-שלזינגר, שיקול דעתו של פקיד הרישום מצומצם: בהצגת תעודת נישואין ציבורית מחו"ל, עליו לרשום את בני הזוג כנשואים במרשם האוכלוסין. הוא אינו הערכאה שמכריעה בשאלת תוקף הנישואין.
ומכאן הנקודה החשובה: הרישום הוא סטטיסטי-מינהלי. הוא אינו מכריע שהנישואין תקפים לפי הדין הדתי, והוא אינו משנה את שאלת הסמכות להתיר אותם.
למה בכל זאת הרישום חשוב
- הוא בסיס מעשי מול רשויות, מוסדות וגופים פיננסיים.
- הוא רלוונטי להסדרת מעמד של בן זוג זר, שם נדרשת ראיה לקשר הנישואין.
- הוא משליך על זכויות רבות שנגזרות מסטטוס.
מה נדרש בפועל
- תעודת נישואין ציבורית מקורית מהמדינה שבה נערכו הנישואין.
- אפוסטיל ותרגום נוטריוני לעברית.
- מסמכי זיהוי של שני בני הזוג.
כשאחד מבני הזוג אינו אזרח ישראלי, הרישום הוא רק הצעד הראשון — ההליך מול רשות האוכלוסין הוא עניין נפרד ומורכב יותר.
והגיור
שאלת ההכרה בגיור — לאיזה צורך, ומטעם מי נערך — התפתחה בפסיקה לאורך שנים, וההשלכות שלה נוגעות למעמד אישי ולחוק השבות גם יחד. זהו תחום שבו הכללים השתנו יותר מפעם אחת, ולכן אין להסתמך על מידע כללי ברשת אלא לבדוק את המצב העדכני לגבי המקרה הקונקרטי.
שאלות נפוצות
נרשמנו. אנחנו נשואים לכל דבר? אתם רשומים כנשואים. שאלת התוקף לפי הדין הדתי נבחנת בנפרד, ובערכאה אחרת.
איך מתגרשים מנישואים כאלה? ראו התרת נישואים אזרחיים — הסמכות תלויה בהשתייכות הדתית של בני הזוג.
יש חלופה בישראל? קיים מסלול ברית הזוגיות לחסרי דת, והוא מוגבל בתנאיו.
נושאים קשורים
הסתייגות ופרטי יצירת קשר
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. דיני המעמד האישי בישראל מורכבים, והתוצאה תלויה בהשתייכות הדתית של בני הזוג ובנסיבות — כדאי לבדוק פרטנית לפני כל צעד.
יוסי דגה משרד עורכי דין · מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק · טלפון: 052-6388340