ניתוחי עיניים — ובמיוחד ניתוחים אלקטיביים לתיקון ראייה — מייצרים סוג תביעה מיוחד: המטופל לא היה חולה, הוא בחר בהליך כדי לשפר מצב תקין, ולכן הציפייה והחובה להסביר גבוהות יותר.
המקרים
- תיקון ראייה בלייזר — מטופל שלא היה מועמד מתאים (קרנית דקה, קרטוקונוס שלא אובחן), תוצאה שגרמה להחמרה, יובש כרוני, הילות ועיוותי ראייה.
- ניתוח קטרקט — עדשה בעוצמה שגויה, סיבוך שלא טופל, זיהום תוך-עיני.
- ניתוחי רשתית — איחור בטיפול בהיפרדות רשתית.
- גלאוקומה — איחור באבחון שגרם לאובדן שדה ראייה בלתי הפיך.
הנקודה המשפטית: בחירת המועמד וההסבר
בניתוח אלקטיבי, הסינון המקדים הוא לב העניין. בדיקות טרום-ניתוחיות שלא בוצעו או ממצא שהתעלמו ממנו הם סטייה שקל להראות מהרישום.
במקביל, היקף חובת ההסבר בהליך שאינו הכרחי רחב במיוחד — כולל שיעורי הצלחה, הסיכוי להזדקק לניתוח חוזר, ותופעות לוואי קבועות.
הנזק
אובדן ראייה או ירידה קבועה בחדות הראייה מתורגמים לאחוזי נכות גבוהים יחסית, ומשפיעים על כושר העבודה, על רישיון הנהיגה ועל תפקוד יומיומי.
נושאים קשורים
יצירת קשר
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין — תביעות נזקי גוף, רשלנות רפואית ותאונות דרכים.
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק
052-638-8340 · וואטסאפ
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.