ביטול הרשעה: מתי בית המשפט מבטל הרשעה שכבר נרשמה

נאשם שהודה, למשל במסגרת הסדר טיעון, מורשע בדרך כלל באותו רגע. מבחינתו זה נראה כמו סוף הסיפור: יש הרשעה, ומה שנשאר הוא העונש. אבל החוק משאיר פתח. ביטול הרשעה אפשרי בשלב שבין ההרשעה לגזר הדין, ואפשרי גם בערעור. העמוד הזה מסביר מתי זה קורה, מה בית המשפט בודק, ומה נשאר לעשות כשהשלבים האלה כבר עברו.

ביטול הרשעה ואי הרשעה: מה ההבדל

שני המונחים מתארים את אותה תוצאה: בית המשפט קובע שהנאשם ביצע את העבירה, אבל לא נרשמת הרשעה. ההבדל הוא בתזמון.

• אי הרשעה — בית המשפט נמנע מלהרשיע מלכתחילה. ראו אי הרשעה — שני התנאים.
• ביטול הרשעה — ההרשעה כבר ניתנה, ובית המשפט מבטל אותה לפני שהוא גוזר את הדין, או שערכאת הערעור מבטלת אותה.

בפועל זה קורה הרבה: בהסדרי טיעון ההודאה וההרשעה באות יחד, ושאלת ההרשעה נדונה רק בשלב הטיעונים לעונש. לכן "ביטול הרשעה" הוא לעיתים קרובות הדרך הטכנית שבה מגיעים לאי הרשעה.

סעיף 192א: ביטול הרשעה לפני גזר הדין

סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע שאם נאשם הורשע, ובטרם נגזר דינו בית המשפט ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה, הוא רשאי לבטל את ההרשעה ולתת את הצו.

שלוש נקודות חשובות בסעיף:

• החלון הוא עד גזר הדין. אחרי שהדין נגזר, בית המשפט שגזר אותו כבר אינו יכול להשתמש בסעיף הזה.
• הביטול בא עם צו. הסעיף מחבר את הביטול לצו מבחן או לצו של"צ. ראו עבודות שירות ושל"צ.
• זו סמכות שבשיקול דעת. אין זכות לביטול. צריך לשכנע.

מה בית המשפט בודק

אותם שיקולים שחלים על אי הרשעה חלים גם כאן. הפסיקה (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל) קבעה שני תנאים שצריכים להתקיים יחד:

• פגיעה חמורה בשיקום. ההרשעה תפגע בנאשם פגיעה קונקרטית: במקצוע, ברישיון, בלימודים, בתפקיד. חשש כללי אינו מספיק, וצריך להראות אותו במסמכים.
• סוג העבירה מאפשר זאת. ויתור על ההרשעה לא יפגע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

אצל מי שזה ההליך הפלילי הראשון שלו, בלי עבר ובעבירה שאינה מהחמורות, השאלה המרכזית היא בדרך כלל התנאי הראשון: האם אפשר להראות פגיעה ממשית ומוגדרת.

תסקיר שירות המבחן

צו מבחן וצו של"צ ניתנים בדרך כלל אחרי שבית המשפט מקבל תסקיר. המלצה של שירות המבחן להימנע מהרשעה היא לרוב משקל כבד בהחלטה, ולכן ההכנה לפגישה עם קצין המבחן היא חלק מהעבודה ולא שלב טכני. ראו תסקיר שירות המבחן — מה בודקים.

ביטול הרשעה בערעור

אם בית המשפט דחה את הבקשה וגזר את הדין עם הרשעה, אפשר לערער. שאלת ההרשעה היא חלק מגזר הדין, וערכאת הערעור מוסמכת לבטל את ההרשעה. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול הדעת של הערכאה הראשונה, ולכן הערעור צריך להראות מה לא נשקל או נשקל לא נכון. ראו ערעור על גזר דין.

המועד להגשת ערעור מוגבל וקצר, ונספר מיום מתן ההחלטה. כדאי לבדוק אותו מיד.

ומה אם הכל כבר מאחור

כשגזר הדין סופי והמועד לערעור עבר, אין מסלול רגיל של "ביטול הרשעה". מה שנשאר:

• התיישנות ומחיקה של הרישום לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. ראו מחיקת רישום פלילי והתיישנותו.
• חנינה — מסלול חריג, דרך בקשה לנשיא המדינה. ראו בקשת חנינה.
• משפט חוזר — רק בעילות המצומצמות שבחוק, כמו ראיה חדשה. ראו משפט חוזר.

מה מכינים לבקשה

• מסמכים שמראים את הפגיעה: דרישות רישוי, תקנון מקצועי, מכתב ממעסיק או ממוסד לימודים.
• תיעוד של מה שכבר נעשה: טיפול, התנדבות, פיצוי לנפגע, לקיחת אחריות.
• תשובה לשאלת העבירה: למה ויתור על ההרשעה במקרה הזה לא יפגע בענישה.
• הכנה לתסקיר.

שאלות נפוצות

הודיתי בהסדר טיעון והורשעתי. מאוחר מדי?
לא בהכרח. אם הדין עוד לא נגזר, סעיף 192א מאפשר לבקש ביטול. לעיתים ההסדר עצמו משאיר את שאלת ההרשעה לבית המשפט.

ביטול הרשעה הוא זיכוי?
לא. בית המשפט עדיין קובע שהעבירה בוצעה. מה שנמחק הוא ההרשעה.

אם ההרשעה בוטלה, יש לי רישום?
אין רישום של הרשעה. ייתכן שההליך עצמו יהיה גלוי לגופים מסוימים שהחוק מתיר להם לעיין. ראו מה רואים בתעודת יושר.

אפשר לבטל הרשעה שנים אחרי גזר הדין?
לא דרך סעיף 192א. אחרי גזר דין סופי נשארים התיישנות ומחיקה, חנינה ומשפט חוזר.

יש הבטחה שבית המשפט יסכים?
לא. זו החלטה שבשיקול דעת, וכל מקרה נבחן לגופו.

נושאים קשורים

• אי הרשעה
• עסקת טיעון
• תסקיר שירות המבחן
• מחיקת רישום פלילי
• עורך דין פלילי — כל שלבי ההליך

המידע בעמוד זה כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו, ולשם כך יש לפנות לעורך דין.