פרסום פוגעני יכול להיות עוולה אזרחית ועבירה פלילית באותה נשימה — ומה שקובע אינו עד כמה זה כאב, אלא שאלות מדויקות בחוק.
מה נחשב לשון הרע
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג; לבזות אותו בשל מעשים או תכונות; או לפגוע במשרתו, בעסקו, במקצועו או במשלח ידו. אין דרישה שהנפגע יוכיח שנגרם לו נזק כספי — די בפוטנציאל הפגיעה.
"פרסום" — והספירה שמשנה הכול
לא כל אמירה היא פרסום. העוולה האזרחית קמה כאשר לשון הרע הגיעה לאדם אחד זולת הנפגע, והעבירה הפלילית דורשת פרסום לשני אנשים או יותר זולת הנפגע, ובנוסף כוונה לפגוע. אמירה פוגענית בארבע עיניים אינה לשון הרע.
הפיצוי: המסלול שבלי הוכחת נזק
סעיף 7א לחוק הוא הסיבה שתביעות לשון הרע מעשיות גם בלי להוכיח הפסד:
- פיצוי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
- הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע — עד כפל הסכום.
- אין לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת בשל אותה לשון הרע.
הסכומים הנקובים בחוק מתעדכנים, ולכן הסכום הרלוונטי בפועל גבוה מהנקוב בנוסח המקורי. במקביל ניתן לתבוע את הנזק הממשי — אם הוא מוכח — וכן סעדים של צו לסילוק הפרסום ושל פרסום תיקון.
שלוש ההגנות שמפילות תביעות
- אמת בפרסום (ס' 14) — שתי דרישות מצטברות: הפרסום היה אמת, וגם היה בו עניין ציבורי. אמת לבדה אינה מספיקה.
- תום לב (ס' 15) — רשימה של נסיבות, ובהן חובה חוקית או מוסרית למסור את המידע, הבעת דעה, או פנייה לרשות המוסמכת לטפל בעניין.
- פרסומים מותרים (ס' 13) — חסינות רחבה, למשל לפרסום במסגרת הליך משפטי או בדיון בכנסת.
מה עושים ברגע שמגלים את הפרסום
- לתעד מיד — צילום מסך שכולל את התאריך, את שם המפרסם ואת מספר הצפיות או התגובות. פרסום שנמחק בלי תיעוד הוא פרסום שקשה להוכיח.
- לשמור את ההיקף — מי ראה, מי שיתף, מי הגיב. ההיקף משפיע ישירות על גובה הפיצוי.
- לא להגיב באותו מטבע. תגובה פוגענית הופכת את הנפגע לנתבע.
- דרישה להסרה ולהתנצלות — החוק מתחשב בהתנצלות ובתיקון בקביעת הפיצוי, ולכן זה גם צעד טקטי ולא רק אנושי.
שאלות נפוצות
הפרסום נמחק. אפשר עוד לתבוע? כן. המחיקה אינה מבטלת את העוולה, אך התיעוד נעשה קריטי.
לא נקבתי בשם, רק ברמז. זה נחשב? ייתכן. השאלה היא אם אדם סביר יכול לזהות את מי שהפרסום מכוון אליו.
אפשר גם להגיש תלונה במשטרה? כן, כשמתקיימים יסודות העבירה — פרסום לשני אנשים או יותר בכוונה לפגוע.
נושאים קשורים
- שיימינג בפייסבוק — ומה נקבע על שיתוף ועל "לייק"
- הוצאת דיבה בתקשורת
- לשון הרע והגנת הפרטיות
הסתייגות ופרטי יצירת קשר
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נתוניו.
במשרדנו מטופל תחום לשון הרע בשני ההיבטים שהחוק מעמיד — העוולה האזרחית והעבירה הפלילית.
יוסי דגה משרד עורכי דין · מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק · טלפון: 052-6388340