בתביעת רשלנות רפואית, חוות הדעת היא התביעה. בלעדיה לא ניתן למעשה להגיש, ואיכותה קובעת את גורל התיק יותר מכל טיעון משפטי.
למה היא חובה
בית המשפט אינו רופא. כדי לקבוע מהי הפרקטיקה הרפואית המקובלת ובמה סטו ממנה, הוא נזקק לרופא מומחה בתחום הרלוונטי. תביעה המוגשת בלי חוות דעת תומכת עלולה להימחק.
מה חוות דעת טובה חייבת לכלול
- מה הייתה הפרקטיקה המקובלת בזמן הטיפול — לא היום.
- במה בדיוק סטו ממנה, בהפניה לרישום ספציפי בתיק.
- מה היה קורה אלמלא הסטייה — הקשר הסיבתי.
- שיעור הנכות הרפואית שנותרה, לפי הסעיף הרלוונטי.
חוות דעת שמסתפקת בקביעה שהטיפול היה לקוי, בלי לבסס קשר סיבתי — לא תחזיק.
בחירת המומחה
המומחה צריך להיות מאותו תחום שבו נעשה הטיפול. כירורג אינו קובע מה היה על רופא נשים לעשות. בתיקים מורכבים נדרשות שתי חוות דעת ויותר — למשל רדיולוג לפענוח ואונקולוג למשמעות.
העלות והעיתוי
חוות דעת היא הוצאה ממשית, ולכן הסדר הנכון הוא: לקבל קודם את התיק הרפואי המלא, לעבור עליו, ורק אם עולה ממנו כיוון — להזמין חוות דעת. לרוב מתחילים בחוות דעת מקדמית לבדיקת היתכנות.
מול חוות הדעת שכנגד
הנתבע יגיש חוות דעת משלו. במקרים רבים בית המשפט ימנה מומחה מטעמו, שדעתו מקבלת משקל מכריע. לכן חשוב שהחומר שיונח לפניו יהיה מלא ומסודר.
נושאים קשורים
יצירת קשר
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין — תביעות נזקי גוף, רשלנות רפואית ותאונות דרכים.
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק
052-638-8340 · וואטסאפ
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.