"ביזיון בית המשפט" הוא ביטוי שמשמש לשני דברים שונים לגמרי — אחד אזרחי ואחד פלילי. הערבוב ביניהם גורם לאנשים להיבהל לשווא, או להיפך, לא להבין שהם בסכנה.
המסלול האזרחי — כלי אכיפה, לא ענישה
לפי פקודת ביזיון בית המשפט, כשאדם אינו מציית לצו שיפוטי — למשל צו לגילוי מסמכים, צו עשה, או החלטה בענייני משפחה — בית המשפט רשאי לכפות עליו ציות בקנס או במאסר.
המאפיין המרכזי: המטרה אינה להעניש אלא לאכוף. ברגע שהצו מקוים, הסנקציה מתבטלת. לכן אומרים שהמפתח לכלא נמצא בכיסו של המסרב.
המשמעות המעשית: אפשר לתקן. מי שמצייתו באיחור, ומסביר את העיכוב, לרוב אינו נושא בסנקציה.
המסלול הפלילי — עבירה
לצד זה קיימות עבירות של ממש:
- התנהגות בלתי הולמת בבית המשפט — הפרעה לדיון, התבטאות מעליבה כלפי הערכאה, סירוב להישמע להוראות.
- הפרת הוראה חוקית — סעיף 287 לחוק העונשין. זו העבירה הרלוונטית לרוב המקרים: עד שנתיים מאסר, ועד ארבע שנים כשהצו ניתן להגנה על חיים, גוף או שלום אדם. ראו הפרת צו הגנה.
ההבדל בפועל
| אזרחי | מטרה: לכפות ציות · ניתן לתיקון · הסנקציה פוקעת עם הציות |
| פלילי | מטרה: ענישה · נרשם ברישום הפלילי · אינו מתבטל בדיעבד |
מה לעשות כשהוגשה בקשה לפי פקודת הביזיון
- לציית מיד, ככל שאפשר. זה הטיעון החזק ביותר, והוא לרוב מייתר את ההליך.
- להסביר את העיכוב בראיות — מחלה, היעדר יכולת כלכלית, צד שלישי שלא שיתף פעולה. אי-יכולת אינה סירוב.
- לבקש שינוי הצו כשהוא אינו בר-ביצוע בפועל.
- לא להתעלם. זו הטעות היחידה שאין ממנה דרך חזרה — בית המשפט רואה בהתעלמות זלזול.
והצד השני
מי שהצו ניתן לטובתו ואינו מקוים — בקשה לפי פקודת הביזיון היא לעיתים הכלי המהיר ביותר שיש, מהיר בהרבה מהליך חדש.
נושאים קשורים
יצירת קשר
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין — ייצוג בחקירות ובהליכים פליליים.
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק
052-638-8340 · וואטסאפ
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.