חסיון הוא לא טכניקה — הוא מה שמאפשר לאדם לדבר עם עורך דין, עם רופא או עם מטפל בלי שהדברים יגיעו לכתב אישום. בהליך פלילי, חסיון עובד בשני כיוונים: הוא מגן על הנאשם, אבל הוא גם חוסם מההגנה חומר שהיא רוצה. העמוד הזה ממפה את החסיונות ומסביר מה עושים עם כל אחד מהם.
החסיון מפני הפללה עצמית — סעיף 47
סעיף 47(א) לפקודת הראיות קובע שאדם אינו חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד של עבירה שהוא מואשם בה או עלול להיות מואשם בה.
סעיף 47(ב) מוסיף את המנגנון המשלים: אם בית המשפט דחה את הטענה והראיה נמסרה בכל זאת, היא לא תשמש נגד אותו אדם בהליך פלילי בשל אותה עבירה.
זהו הבסיס העיוני של זכות השתיקה בחקירה. ראו זומנת לחקירה — מה עושים כעת והודאת נאשם וקבילותה — סעיף 12.
החסיונות המקצועיים — סעיפים 48 עד 51
- סעיף 48 — עורך דין ולקוח. החסיון החזק מכולם. עורך דין ועובדיו פטורים מלמסור עדות או מסמכים בדבר שירות מקצועי שניתן ללקוח — אלא אם הלקוח ויתר על החסיון. החסיון הוא של הלקוח, לא של עורך הדין, ולכן רק הלקוח יכול להסירו.
- סעיף 49 — רופא. חסיון על מה שנודע לרופא בעת מילוי תפקידו.
- סעיף 50 — פסיכולוג.
- סעיף 50א — עובד סוציאלי.
- סעיף 51 — כהן דת.
הבדל מהותי: בעוד חסיון עורך-דין-לקוח הוא כמעט מוחלט, החסיונות הרפואיים והטיפוליים הם חסיונות יחסיים — בית המשפט מוסמך להסירם כשהוא סבור שהצורך בגילוי לשם עשיית צדק עדיף על האינטרס שבאי-גילוי.
חסיון לטובת הציבור — סעיפים 44 ו-45
- סעיף 44 — תעודת חסיון בענייני ביטחון המדינה, בחתימת ראש הממשלה או שר הביטחון, ובענייני יחסי חוץ בחתימת ראש הממשלה או שר החוץ.
- סעיף 45 — תעודת חסיון בשל עניין ציבורי חשוב, בחתימת שר.
כאן נוצר העימות הקשה ביותר בהליך הפלילי: תעודת חסיון חוסמת מההגנה חומר שיכול להיות חיוני. הכלי הוא עתירה לעיון בחומר החסוי, שנדונה בפני שופט בית המשפט העליון. ראו עיון בחומר חקירה — סעיף 74.
במקביל קיים חסיון פסיקתי על זהות מודיעים — והוא מה שחוסם בפועל בתיקי סמים ונשק. ראו סחר בסמים ועבירות נשק.
עיתונאים ומקורות
חסיון עיתונאי אינו קבוע בפקודת הראיות אלא נקבע בפסיקה, והוא יחסי: הוא נסוג כשהחומר חיוני, כשאין דרך אחרת להשיגו, וכשמדובר בעבירה חמורה.
מה עושים עם חסיון בפועל
- לזהות מה חסוי — ומי בעל החסיון. חסיון עורך דין הוא של הלקוח; חסיון רפואי הוא של המטופל. ויתור של הגורם הלא נכון חסר תוקף.
- להיזהר מוויתור בלי כוונה. הצגת חומר רפואי לשם טיעון לעונש פותחת לעיתים את התיק הרפואי כולו. זו אחת הטעויות היקרות בהליך.
- לבקש הסרת חסיון יחסי כשהחומר חיוני להגנה — למשל תיק טיפולי של מתלונן בעבירת מין, או חומר רפואי שמשפיע על אמינות. ראו עבירות מין.
- לתקוף תעודת חסיון בעתירה, ולא להשלים עם "רשימת חומר חסוי".
- לבדוק מה נעשה בחומר שהושג בהפרת חסיון — זה מסלול לפסילה. ראו פסילת ראיה שהושגה שלא כדין, חיפוש בטלפון ובחומר מחשב והאזנת סתר והקלטות.
החריגים שחשוב להכיר
חסיון אינו מוחלט גם במקום שבו הוא נראה כך. ובפרט: חובת דיווח בעבירות בקטינים ובחסרי ישע גוברת על חסיונות מקצועיים — רופא, מטפל או עובד חינוך חייבים לדווח. ראו עבירות בקטינים ובחסרי ישע וחובת הדיווח.
נושאים קשורים
- עדות בן זוג וקרובים — סעיפים 3 עד 5
- עדות יחידה וסיוע — סעיף 54א
- אמרת חוץ של עד שמסרב להעיד — סעיף 10א
- עד מדינה ומדובב
- נטל ההוכחה וספק סביר
- ייצוג פלילי בדרום
האמור לעיל הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. דיני החסיונות מתפתחים בפסיקה, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.