איחור באבחון סרטן הוא אחד התחומים הקשים בתביעות רשלנות — לא בגלל ההפרה, אלא בגלל הקשר הסיבתי.
איפה האיחור קורה
- ממצא שלא פוענח — ממוגרפיה, CT או ביופסיה שנקראו כתקינים.
- תלונה שלא נבדקה — דימום, ירידה במשקל, גוש, כאב מתמשך שנדחו כשוליים.
- הפניה שלא ניתנה — בדיקת המשך שלא הוזמנה.
- תוצאה שלא הגיעה — ממצא חריג שלא נמסר למטופל ולא נעשה בו מעקב.
- מעקב שלא נסגר — נבדק הופנה ולא הגיע, ואיש לא זימן.
השאלה המשפטית האמיתית
לא "האם אובחן באיחור" אלא "מה היה קורה אילו אובחן בזמן". כאן נכנסים שלב המחלה, סוג הגידול וסטטיסטיקות הישרדות.
הפסיקה מכירה גם ב"אובדן סיכויי החלמה" — כשלא ניתן להוכיח שהאיחור גרם למוות או להידרדרות בוודאות, אך הוא הקטין את סיכויי ההחלמה. אז נפסק פיצוי יחסי לפי שיעור הסיכוי שאבד.
מה נדרש כדי לבדוק תיק
- התיק הרפואי המלא, כולל הדמיות גולמיות ולא רק פענוחים.
- תיעוד מרפאת הקהילה — ביקורים ותלונות לאורך זמן.
- חוות דעת אונקולוג, ולעיתים גם רדיולוג, על השלב שבו היה ניתן לאבחן.
המועדים
שבע שנים מיום גילוי הנזק. במחלות שמתגלות באיחור יש משמעות מיוחדת לשאלה מתי התגלה הקשר בין המחדל לנזק. ראו התיישנות ברשלנות רפואית.
נושאים קשורים
יצירת קשר
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין — תביעות נזקי גוף, רשלנות רפואית ותאונות דרכים.
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק
052-638-8340 · וואטסאפ
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.