ביולי 2019 נכנס לתוקף תיקון 137 לחוק העונשין, ששינה מהיסוד את מדרג עבירות ההמתה. העבירות "רצח" ו"הריגה" שהכירו במשך עשרות שנים אינן קיימות עוד בצורתן הישנה, ובמקומן נבנה מדרג של חמש עבירות. העמוד הזה מנתח אותו — ואת השאלה שמכריעה בכל תיק: לאיזו מדרגה האירוע שייך.
המדרג — חמש מדרגות
| העבירה | הסעיף | העונש |
|---|---|---|
| רצח בנסיבות מחמירות | 301א | מאסר עולם — ועונש זה בלבד |
| רצח | 300 | מאסר עולם |
| המתה באחריות מופחתת | 301ב | 15 שנים |
| המתה בקלות דעת | 301ג | 12 שנים |
| גרימת מוות ברשלנות | 304 | 3 שנים |
לפני הרפורמה היו שלוש עבירות מרכזיות; היום יש חמש. המשמעות המעשית היא שלבית המשפט יש היום הרבה יותר מרחב להתאים את הסיווג לנסיבות — ולהגנה יש הרבה יותר מרחב לטעון להורדת מדרגה.
הציר שקובע: היסוד הנפשי
ההבדל בין המדרגות אינו בתוצאה — בכולן אדם מת. ההבדל הוא במה שהיה בראשו של העושה:
- רצח (300) — גרימת מוות בכוונה או באדישות. זו העבירה שקלטה לתוכה את מה שנקרא בעבר "הריגה", ולכן גם אדישות — שוויון נפש לאפשרות המוות — מספיקה.
- המתה בקלות דעת (301ג) — מודעות לאפשרות גרימת המוות, אך נטילת סיכון בלתי סביר מתוך תקווה שלא יקרה. זו המדרגה שבה נופלים אירועי אלימות שהסתיימו רע מהצפוי, ויריות לעבר כלי רכב או אוויר.
- גרימת מוות ברשלנות (304) — אי-מודעות, כשאדם מן היישוב יכול היה להיות מודע.
כל המאבק המשפטי בתיקי המתה מתנהל על הציר הזה. ראו המחשבה הפלילית — כוונה, אדישות וקלות דעת ורשלנות ואחריות קפידה.
רצח בנסיבות מחמירות — סעיף 301א
הסעיף מונה אחת עשרה נסיבות שבהתקיים אחת מהן העבירה הופכת לדרגה הגבוהה ביותר, שהעונש בצידה הוא מאסר עולם ועונש זה בלבד. בין הנסיבות: תכנון מראש, המתה אגב ביצוע עבירה אחרת, מניע של גזענות, המתה במסגרת פעילות של ארגון פשיעה או ארגון טרור, המתה של קטין או של חסר ישע, המתה של בן משפחה, והמתה של עובד ציבור בשל תפקידו.
המשמעות המעשית: בתיק שבו התביעה טוענת לנסיבה מחמירה, ההגנה פועלת ראשית על הנסיבה עצמה — האם הוכחה, האם מתקיימים יסודותיה — ולא רק על שאלת האשמה. הסרת נסיבה מחמירה אחת מעבירה את התיק ממאסר עולם חובה למדרג שבו קיים שיקול דעת.
המתה באחריות מופחתת — סעיף 301ב
זהו המסלול שמוריד את העונש ל-15 שנים גם כשהתקיים היסוד הנפשי של רצח. הוא חל בשלושה מצבים מרכזיים:
- מצב של מצוקה נפשית קשה — למשל כתוצאה מהתעללות חמורה ומתמשכת בנאשם או בבן משפחתו, מצד מי שגרם למותו.
- קינטור — כשההמתה באה בעקבות התגרות שגרמה לאובדן שליטה.
- חריגה מועטה מגבולות ההגנה העצמית, הצורך או הכורח.
ראו סייגים לאחריות — הגנה עצמית, צורך וכורח וענישה מופחתת בעבירת הרצח.
מה נבחן בתיקי המתה
- חוות דעת פתולוגית. סיבת המוות, מנגנון הפגיעה, מספר החבלות וסדרן. חוות דעת נגדית היא כלי מרכזי.
- קשר סיבתי. האם המעשה הוא שגרם למוות — או גורם מתערב: טיפול רפואי, מצב רפואי קודם, פעולה של אחר.
- רצף האירוע. כמה זמן חלף, מה נאמר, מי החל, והאם הייתה הפסקה שבה ניתן היה לסגת.
- הכלי ואופן השימוש בו. זה מה שמסיק לרוב את היסוד הנפשי. ראו עבירות נשק והחזקת סכין.
- שותפים. בתיקי המתה רב-משתתפיים הסיווג של כל אחד נפרד. ראו צדדים לעבירה — מבצע בצוותא, משדל ומסייע.
- מצב נפשי. ראו כשירות לעמוד לדין ואי שפיות הדעת.
- ניסיון. כשהמוות לא נגרם — עבירת ניסיון, שעליה אין עונש חובה. ראו ניסיון לעבור עבירה.
השלבים
תיקי המתה מתחילים במעצר ונמשכים שנים. ראו מעצר ימים, מעצר עד תום ההליכים, קיבלתם כתב אישום, עד מדינה ומדובב וערעור על הכרעת דין.
נושאים קשורים
האמור לעיל הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל תיק נבחן לפי חומר החקירה, חוות הדעת והנסיבות שבו.