ביטוח לאומי משלם לפי תקרות. תביעה אזרחית נגד המעסיק משלמת לפי הנזק האמיתי — ולכן הפערים בין השניים גדולים מאוד.
מתי יש עילה
לא כל תאונת עבודה מקימה תביעה נגד המעסיק. נדרשת הפרה של חובת זהירות:
- ציוד פגום או לא תקין
- היעדר אמצעי מיגון — קסדה, רתמה, מעקה
- הדרכה שלא ניתנה
- מקום עבודה לא בטיחותי — תאורה, פיגום, רצפה
- עומס או לחץ שהוביל לפגיעה
- היעדר פיקוח
בפסיקה הישראלית חובת הזהירות של מעסיק נתפסת כרחבה, ובתי המשפט נוטים להכיר באחריות גם כשהעובד תרם לתאונה — אז מתבצעת חלוקת אחריות ולא שלילה מלאה.
מה מקבלים שם ולא במוסד
- כאב וסבל — אינו משולם כלל בביטוח לאומי.
- הפסד השתכרות לעתיד — לפי ההכנסה האמיתית, בלי תקרה.
- עזרת צד שלישי — עבר ועתיד.
- הוצאות רפואיות ונסיעות.
- הפסדי פנסיה וסוציאליות.
הקיזוז
מה שהתקבל מהמוסד מנוכה מהפיצוי. לא מקבלים פעמיים. אבל — וזו הנקודה — הניכוי הוא של מה שהתקבל בפועל, והפיצוי האזרחי מחושב על הנזק המלא. ברוב המקרים נשאר פער משמעותי לטובת הנפגע.
הטעות שסוגרת את הדלת
לחתום על כתב ויתור או על הסדר עם המעסיק או עם מבטחתו בשלב מוקדם. הצעה נדיבה לכאורה שמגיעה שבועיים אחרי התאונה, לפני שידוע מה הנזק — היא לרוב הרבה פחות ממה שמגיע. חתימה כזו סוגרת את המסלול.
נושאים קשורים
יצירת קשר
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין — ייצוג מול המוסד לביטוח לאומי, בוועדות רפואיות ובתביעות נזקי גוף.
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק
052-638-8340 · וואטסאפ
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.