פריצת דיסק היא אחת הפגיעות השכיחות בתביעות תאונת עבודה, והיא גם אחת השנויות ביותר במחלוקת — משום שכמעט לכל אדם בגיל מסוים יש ממצא כזה בהדמיה.
הקושי
המוסד או המבטחת יטענו שהממצא ניווני וקיים ממילא, ושהאירוע בעבודה לא גרם לו. זו טענה רצינית, ולכן התיק נבנה אחרת.
שתי הדרכים להכרה
- אירוע תאונתי — הרמה חריגה, נפילה, מאמץ פתאומי בזמן ובמקום מוגדרים. כאן נדרש תיאור מדויק של האירוע ושל מועדו, ופנייה רפואית סמוכה.
- מיקרוטראומה — פגיעות זעירות חוזרות לאורך שנים בשל אופי העבודה. כאן נדרשת הוכחה של תנועה חוזרת ואחידה, ולרוב חוות דעת שמקשרת בינה לבין הנזק.
מה שמכריע בפועל
- הרישום הראשון. מה נאמר במיון או אצל רופא המשפחה באותו יום — תיאור האירוע בעבודה חייב להופיע שם.
- תיעוד הדיווח למעסיק בסמוך לאירוע.
- הדמיה ופענוח, ולעיתים השוואה לבדיקות קודמות.
- תיאור העיסוק — מה בדיוק עושים בעבודה, כמה שעות, באיזו תנוחה.
הטעות שחוזרת
לומר במיון "כואב לי הגב" בלי להזכיר שזה קרה בעבודה. מאותו רגע הנטל הופך כבד בהרבה.
האחוזים
הנכות נקבעת לפי מידת ההגבלה בתנועות ולפי ממצא נוירולוגי — לא לפי גודל הבלט בלבד. לכן בדיקה גופנית מתועדת חשובה לא פחות מההדמיה. ראו אחוזי נכות רפואית.
נושאים קשורים
יצירת קשר
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין — ייצוג מול המוסד לביטוח לאומי ובוועדות רפואיות.
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק
052-638-8340 · וואטסאפ
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.