מועדי מעצר — 30 יום, 9 חודשים ו-18 חודשים, ערר ופגרות

העמוד מיועד בעיקר לעורכי דין ולמתמחים שעוקבים אחרי מועדי מעצר. עצורים ובני משפחה ימצאו הסבר פשוט יותר בעמודים מעצר עד תום ההליכים וגבול תשעת החודשים.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 קובע סדרת מועדים שבסופם עצור משתחרר, בערובה או בלי ערובה, אלא אם הוארך מעצרו בהליך מיוחד. אלה אינם מועדים דיוניים רגילים: הם מגבלות על שלילת חירות, וכל אחד מהם מתחיל לרוץ מאירוע אחר. בעמוד הזה — המועדים לפי הסדר שבו הם מופיעים בתיק, איך סופרים אותם, ומה קורה בפגרה.

לפני כתב אישום: 30 יום ו-75 יום

• סעיף 17(ב) — חשוד לא יוחזק במעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע יותר מ-30 ימים, אלא אם הבקשה למעצר נוסף הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה. כל צו מעצר בודד מוגבל ל-15 ימים (סעיף 17(א)); פירוט בעמוד הארכת מעצר ימים.
• סעיף 59 — חשוד שנעצר ולא הוגש נגדו כתב אישום תוך 75 ימים ממעצרו — ישוחרר, בערובה או בלי ערובה, אלא אם הוארך המעצר לפי סעיף 62.

אחרי כתב אישום: 30 יום עד תחילת המשפט — סעיף 60

נאשם שנתון במעצר בשל כתב אישום 30 ימים במצטבר, ומשפטו לא התחיל — ישוחרר. בית המשפט רשאי לדחות את תחילת המשפט בעד 30 ימים נוספים בלי לשחרר, אם הנאשם או סנגורו ביקשו זאת. מכאן חשיבותה של כל בקשת דחייה מטעם ההגנה בשלב הזה: היא משפיעה על המועד.

תשעה חודשים עד הכרעת דין — סעיף 61

הכלל המרכזי: נאשם שהיה נתון במעצר בשל כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין — ישוחרר, בערובה או בלי ערובה.

• התקופה מצטרפת: סופרים את כל ימי המעצר בשל אותו כתב אישום, גם אם היו הפסקות.
• המועד נעצר בהכרעת הדין, לא בגזר הדין.
• אחרי הרשעה (סעיף 61(ג)) — אם הנאשם הורשע אחרי שכבר השלים את התקופה, בית המשפט שהרשיע רשאי להורות על המשך מעצר עד גזר הדין, ואם גזר הדין לא ניתן תוך 90 ימים מההוראה — ישוחרר.

18 חודשים — מעצר בפיקוח אלקטרוני

לפי נוסחו של סעיף 61(א), מי שהיה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני — התקופה היא תקופה המצטרפת כדי 18 חודשים ולא תשעה. כלומר, המחוקק מתייחס למעצר באיזוק כפגיעה קלה יותר בחירות, והמגבלה בהתאם כפולה.

הקושי המעשי הוא בתקופה מעורבת: נאשם שהיה חודשים אחדים מאחורי סורג ובריח ואחר כך הועבר לאיזוק. במקרה כזה צריך לחשב את המשקל היחסי של כל תקופה ולא לחבר ימים כפשוטם, ולתעד בדיוק את תאריכי המעבר מכל סוג מעצר לסוג אחר. על איזוק ותנאיו ראו מעצר בית ופיקוח אלקטרוני.

הערה: בכנסת הונחו הצעות לשנות את התקופות שבסעיף 61. לפני כל חישוב יש לוודא את הנוסח שבתוקף ביום החישוב.

ההארכה בבית המשפט העליון — סעיפים 62 ו-62א

• סעיף 62(א) — שופט של בית המשפט העליון רשאי, על אף סעיפים 59–61, להורות על הארכת המעצר או חידושו לתקופה של עד 90 ימים, ולחזור ולהורות כך.
• סעיף 62(ב) — אם שוכנע שבשל סוג העבירה, מורכבות התיק או ריבוי נאשמים, עדים או אישומים לא ניתן לסיים את ההליך תוך 90 ימים — עד 150 ימים בכל פעם.
• סעיף 62א — כשנאשם עומד להשתחרר בתום התקופה והתביעה הודיעה שבכוונתה לבקש הארכה, בית המשפט רשאי להורות על מעצר של עד 72 שעות כדי לאפשר את הגשת הבקשה לעליון.

בקשת הארכה היא הזדמנות של ההגנה ולא רק של התביעה: היא מעלה מחדש את שאלת המידתיות של המשך המעצר מול קצב ניהול התיק, ואת האפשרות לחלופה. ראו מעצר עד תום ההליכים.

חריג: בתקופת תוקפן של תקנות שעת החירום בעניין מעצר חשודים ונאשמים בעבירות ביטחון שהותקנו במלחמת "חרבות ברזל", סעיפים 59–62 אינם חלים על העניינים שבתחולתן. יש לבדוק אם התקנות בתוקף ואם התיק בתחולתן.

ערר: 30 יום — סעיף 53

ערר על החלטה בעניין מעצר, שחרור, הפרת תנאי ערובה או עיון חוזר מוגש לערכאה שמעל, והוא נדון לפני שופט אחד. המועד: 30 ימים מיום מתן ההחלטה (סעיף 53(ג)), ובית המשפט רשאי להאריך מטעמים שיירשמו. ערר נוסף לבית המשפט העליון על החלטה בערר במחוזי — ברשות בלבד. על ההבדל בין ערר לבין עיון חוזר ראו ערר ועיון חוזר על החלטת מעצר.

בפועל, ערר על מעצר מוגש בדרך כלל בתוך ימים ולא בסוף המועד, משום שכל יום של המתנה הוא יום במעצר.

פגרות בתי המשפט

תקנות בתי המשפט (פגרות) קובעות שלוש פגרות: פגרת סוכות (מי"ד עד כ"ב בתשרי), פגרת הפסח (מי"ד עד כ"א בניסן) ופגרת הקיץ (מ-21 ביולי עד 5 בספטמבר). מה חשוב לעבודה במעצרים:

• בפגרה נשמעים עניינים שאינם סובלים דחייה, ועניינים שהנהלת בתי המשפט הורתה לשמוע בפגרה. ענייני מעצר נשמעים בפועל גם בפגרה.
• המועדים שבחוק המעצרים הם מגבלות על שלילת חירות. נקודת המוצא הזהירה היא שהם רצים גם בפגרה, ואין לתכנן הגשה בהנחה שהפגרה תדחה אותם.
• תקנה 4 קובעת שכאשר היום האחרון לפתיחת הליך או לעשיית פעולה חל ביום ו', רואים את יום ו' כיום פגרה.
• תאריכי הפגרה עשויים להשתנות בתיקוני תקנות ובהוראות שעה — לוודא את הנוסח העדכני.

דוגמה מספרית

כתב אישום הוגש ב-10 בינואר, ובאותו יום נעצר הנאשם עד תום ההליכים, מאחורי סורג ובריח, בלי הפסקות.

1. 30 יום (סעיף 60): אם המשפט לא התחיל עד 9 בפברואר והנאשם לא ביקש דחייה — עילה לשחרור.
2. תשעה חודשים (סעיף 61): התקופה מסתיימת ב-10 באוקטובר. אם עד אז לא ניתנה הכרעת דין, נדרשת הארכה בעליון לפי סעיף 62.
3. ערר: החלטה בבקשה לעיון חוזר ניתנה ב-1 באוגוסט. המועד להגשת ערר — 30 ימים, כלומר 31 באוגוסט, בעיצומה של פגרת הקיץ. הערר יידון בפגרה, ואין להסתמך על הפגרה כדי לדחות.

אילו הנאשם היה כל התקופה במעצר בפיקוח אלקטרוני, התקופה שבסעיף 61 הייתה 18 חודשים — עד 10 ביולי בשנה שאחרי. בתקופה מעורבת החישוב משתנה לפי תאריכי המעבר.

שאלות נפוצות

ימי מעצר לפני כתב האישום נספרים בתשעת החודשים?
סעיף 61 מדבר על מעצר בשל כתב אישום, ולכן הספירה היא של ימי המעצר בשל אותו כתב אישום.

ביקשנו דחיות — זה פוגע בהגנה?
בשלב תחילת המשפט, בקשת דחייה מטעם ההגנה מאפשרת לבית המשפט לדחות את תחילתו בלי לשחרר (סעיף 60). בשלב ההארכה בעליון נבחן קצב ניהול ההליך כולו, כולל הדחיות שהתבקשו.

מה קורה אם התביעה לא מגישה בקשה לעליון בזמן?
בתום התקופה הנאשם משתחרר, בערובה או בלי ערובה. לכן סעיף 62א מאפשר החזקה של עד 72 שעות כדי להגיש את הבקשה.

נושאים קשורים

• עורך דין מעצרים — שחרור ממעצר וייצוג בהליכי מעצר
• מעצר עד תום ההליכים — שלוש השאלות שמכריעות
• גבול תשעת החודשים
• ערר ועיון חוזר על החלטת מעצר
• חלופת מעצר ופיקוח אלקטרוני
• חישוב שליש ושחרור מנהלי

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. המועדים מבוססים על נוסח החוק והתקנות ביום הכתיבה; יש לוודא את הנוסח שבתוקף ואת נסיבות התיק לפני כל הסתמכות.