נפילה והחלקה — מי אחראי ומה מוכיחים
נפילה היא האירוע שבו הכי קל לוותר ולהגיד "התרשלתי אני". משפטית התמונה שונה: מי שמחזיק במקום חייב לדאוג לכך שלא
נפילה היא האירוע שבו הכי קל לוותר ולהגיד "התרשלתי אני". משפטית התמונה שונה: מי שמחזיק במקום חייב לדאוג לכך שלא
בתביעות נזקי גוף הנפגע כמעט תמיד אינו משלם שכר טרחה מראש. השכר נגזר מהתוצאה, ומשולם מתוך הפיצוי שהתקבל. זו הסיבה
יש מצבים שבהם נפגע תאונת דרכים אינו יכול לפנות לשום מבטחת: הנהג נמלט, הרכב לא היה מבוטח, או הפוליסה אינה
הולך רגל שנפגע מרכב הוא נפגע תאונת דרכים לכל דבר, ותביעתו מתנהלת מול מבטחת הרכב הפוגע — גם כאשר חצה
רוכב אופנוע שנפגע בתאונה מכוסה באותו חוק כמו נהג רכב — אבל שלושה דברים שונים אצלו: חומרת הפגיעה, המחלוקת על
הרבה אנשים לא פונים אחרי תאונה קלה, כי נראה להם שאין על מה. חלקם צודקים. חלקם מגלים כעבור שנה שהכאב
השאלה הראשונה שנשאלת אחרי תאונת דרכים היא כמה מקבלים. התשובה הכנה: אין סכום אחיד, ואין מחשבון. אבל יש שיטת חישוב
הסכמה מדעת היא עילה עצמאית. גם כשהטיפול בוצע ללא דופי, היעדר הסבר מספק עשוי להקים חבות — משום שנשללה מהמטופל
בתביעת רשלנות רפואית, חוות הדעת היא התביעה. בלעדיה לא ניתן למעשה להגיש, ואיכותה קובעת את גורל התיק יותר מכל טיעון
ההתיישנות היא הדבר הראשון שצריך לבדוק, לפני כל שאלה רפואית. תיק מצוין שהתיישן אינו תיק. הכלל שבע שנים מיום היווצרות