הטלפון הוא היום חומר החקירה המרכזי כמעט בכל תיק. הוא מכיל יותר מכל חיפוש בית — התכתבויות, מיקומים, תמונות, חשבונות בנק, הקלטות. ולכן הכניסה אליו כפופה לכללים נפרדים מכניסה לכיס.
שלושה מצבים שונים לחלוטין
- תפיסת המכשיר — לקיחת המכשיר עצמו. זה הליך אחד.
- חדירה לחומר המחשב שבתוכו — הפקת המידע וקריאתו. זה הליך שני ונפרד, והוא טעון צו שיפוטי.
- האזנת סתר — קליטת תקשורת בזמן אמת. זה הליך שלישי, לפי חוק האזנת סתר, עם דרישות מחמירות עוד יותר.
הבלבול בין השלושה הוא מקור חלק גדול מהטענות המוצלחות בתיקים האלה. העובדה שהמכשיר נתפס כדין אינה מכשירה את החדירה אליו.
"ההסכמה" — הנקודה שבה נופלים
הניסוח השכיח בדוח הוא "הנחקר מסר את הטלפון והסכים לחיפוש". ההסכמה מייתרת את הצורך בצו — ולכן מבקשים אותה.
מה שחשוב לדעת:
- אתה רשאי לסרב ולדרוש צו. סירוב אינו הודאה ואינו שיבוש הליכים.
- הסכמה חייבת להיות מדעת — כלומר לאחר שהובהר לך שאתה רשאי לסרב.
- הסכמה למסירת המכשיר אינה הסכמה לחדירה לכל תוכנו.
- מסירת קוד הנעילה היא מעשה נפרד. גם כאן עומדת לך הזכות שלא להפליל את עצמך.
היקף הצו — מה מותר לקרוא בפועל
צו אינו רישיון פתוח. בית המשפט נדרש לאזן בין צורכי החקירה לבין הפרטיות, ולכן הצו מוגבל — בנושא, ולעיתים גם בתקופה ובסוג היישומים.
מכאן שתי טענות מעשיות:
- חריגה מהיקף הצו — צו שניתן לבדיקת התכתבויות בנושא מסוים, ובפועל נסרקו שנתיים של גלריה וחשבונות בנק.
- "ממצא מקרי" — חומר שנמצא בלי קשר למה שחיפשו. השאלה אם הוא קביל אינה מובנת מאליה, והיא נשאלת בנפרד.
בן זוג, מעסיק, הורה — הצד השני של אותו מטבע
לא רק המשטרה נכנסת לטלפונים. אלה המצבים שמגיעים אלינו הכי הרבה:
- כניסה לטלפון של בן או בת זוג. גם אם ידועה הסיסמה, וגם אם המכשיר משותף — זו חדירה לחומר מחשב, ולרוב גם פגיעה בפרטיות. בגירושין, צילומי מסך שהושגו כך הופכים נגד מי שהציג אותם.
- מעסיק שנכנס לטלפון או למייל של עובד. מותר רק בגבולות צרים, בכפוף למדיניות ברורה שהובאה לידיעת העובד ולמידתיות. חיטוט גורף אסור.
- הורה וילד. לקטין יש פרטיות, ולמרות סמכות ההורה היא אינה בלתי מוגבלת.
בכל המקרים האלה קיים גם מסלול אזרחי: פיצוי בשל פגיעה בפרטיות, בחלק מהמקרים ללא הוכחת נזק.
מה לעשות ברגע שמבקשים ממך את הטלפון
- לשאול אם יש צו ולבקש לראות אותו. אם אין — לשאול מה מבקשים ומכוח מה.
- לא למסור קוד לפני התייעצות.
- לרשום לעצמך: שעה, מי נכח, מה נאמר, איזה מכשיר נלקח ובאיזה מצב.
- לדרוש אישור תפיסה בכתב.
- לא למחוק דבר — לא לפני ולא אחרי. מחיקה מתועדת והיא העבירה שהכי קל להוכיח.
החזרת המכשיר
מכשיר תפוס אינו נשאר אצל המשטרה לנצח. ניתן להגיש בקשה להחזרת תפוס, ובית המשפט בוחן אם ההחזקה עדיין נדרשת לחקירה. במקרים רבים מספיק להשאיר עותק של המידע ולהחזיר את המכשיר עצמו — ועל כך צריך לבקש.
צריך ייעוץ בנושא הזה?
חייגו 052-638-8340 · או שלחו הודעה בוואטסאפ
עו"ד יוסי דגה — זמין 24/7 לשיחת מעצר. משרד: מצדה 7, בני ברק. ייצוג בכל הארץ, לרבות מחוז הדרום — באר שבע, אשקלון, אשדוד וקריית גת. שיחה ראשונה היא בירור קצר: מה המצב, מה דחוף ומה עושים עכשיו.