לוגו משרד עורכי דין יוסי דגה

לייעוץ התקשרו עכשיו לעוה"ד יוסי דגה 052-6388340

הגנה מן הצדק — סעיף 149(10) והמבחן התלת-שלבי

יש מצבים שבהם השאלה אינה אם הנאשם עשה את המעשה, אלא אם בכלל ראוי לנהל נגדו הליך. אכיפה בררנית, חקירה שנגרמה בה פגיעה חמורה בזכויות, עיכוב של שנים בהגשת כתב האישום, הבטחה של רשות שלא קוימה — כל אלה שייכים לטענת ההגנה מן הצדק. העמוד הזה מסביר מה הטענה, איך בוחנים אותה, ומתי כדאי להעלות אותה.

המקור בחוק

הטענה מעוגנת בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, כאחת הטענות המקדמיות שנאשם רשאי להעלות: שהגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. הסמכות שהסעיף מקנה לבית המשפט כוללת, בין היתר, ביטול כתב האישום.

לפני החקיקה הטענה פותחה בפסיקה, ובית המשפט העליון קבע שגם לאחר חקיקת הסעיף ימשיכו המבחנים שנקבעו בפרשת בורוביץ' להנחות את בית המשפט.

לפני שמוגש כתב אישום, טענות על התנהלות פסולה בחקירה אפשר להעלות כבר בפנייה לתביעה: בקשה לסגירת תיק פלילי.

המבחן התלת-שלבי

  1. זיהוי הפגמים. בית המשפט מזהה את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם, ועומד על עוצמתם — במנותק משאלת אשמתו או חפותו. זו נקודה שקל להחמיץ: בשלב הזה לא מתווכחים על הראיות.
  2. עוצמת הפגיעה בצדק. בית המשפט בוחן אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף אותם פגמים יש פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות.
  3. איזון מול שיקולים נוספים — ובהם חומרת העבירה, עוצמת הראיות, האינטרס הציבורי באכיפה, נסיבותיו האישיות של הנאשם, ומידת הפגיעה בנפגע העבירה. בשלב הזה נשקל גם סעד מתון יותר מביטול: הפחתה בעונש, ביטול חלק מהאישומים, או תיקון כתב האישום.

המשמעות המעשית: ביטול כתב אישום הוא סעד חריג. במרבית המקרים התוצאה הסבירה היא הקלה — ולכן את הטענה בונים גם כקו ראשי וגם כבסיס לטיעון לעונש.

המצבים שבהם הטענה עובדת

  • אכיפה בררנית. כשמעורבים נוספים באותו אירוע לא הועמדו לדין, או כשמדובר בתופעה שאינה נאכפת — והנאשם נבחר. זו הטענה הנפוצה והמוצלחת ביותר בתחום, בעיקר בעבירות רגולטוריות. ראו עבירות תכנון ובנייה.
  • שיהוי משמעותי. כתב אישום שהוגש שנים אחרי האירוע, כשהראיות המזכות נעלמו, עדים אינם זמינים והנאשם בנה את חייו מחדש.
  • הבטחה שלטונית שלא קוימה. התחייבות של רשות — למשל שלא יוגש אישום, או שתינתן אפשרות להסדר — שהנאשם הסתמך עליה ושינה את מצבו.
  • פגיעה חמורה בזכויות בחקירה. שלילת היוועצות בעורך דין, הפעלת אמצעים פסולים, אובדן חומר חקירה או תיעוד שנעלם.
  • הדחה לעבירה. כשהמדינה עצמה יצרה את העבירה דרך סוכן או מדובב מעבר לגבולות המותר. ראו האם המדינה רשאית לשדל אדם לעבירה.
  • הליך כפול או ענישה כפולה — כשהנאשם נשא כבר בסנקציה מנהלית כבדה על אותו מעשה.

איך בונים את הטענה

  • תשתית עובדתית, לא טיעון. טענת הגנה מן הצדק נדחית כמעט תמיד כשהיא מוגשת כהצהרה. נדרשת תשתית: נתונים, מסמכים, ולעיתים תצהיר.
  • לבקש את חומר האכיפה. באכיפה בררנית — נתוני אכיפה, הנחיות פנימיות, החלטות בתיקים דומים. בקשה מסודרת לקבלת החומר היא חלק מההליך.
  • לתעד את ההסתמכות. בהבטחה שלטונית — תכתובות, פרוטוקולים, שמות ותאריכים.
  • לשמר את התיעוד שחסר. לאתר מה היה קיים ואיננו — מצלמות, הקלטות, זיכרון דברים — ולדרוש הסבר להיעלמותו.
  • לשלב במועד הנכון. הטענה היא טענה מקדמית, ומקומה בשלב ההקראה ובדיון המקדמי — לא בסיכומים. ראו קיבלתם כתב אישום — איך קוראים אותו ומה עושים.

מה הטענה אינה

הגנה מן הצדק אינה טענה שהראיות חלשות, ואינה תחליף לטענת חפות. היא גם לא טענה ש"זה לא הוגן שהוגש נגדי אישום". היא טענה על התנהלות הרשות, והיא דורשת להצביע על פגם ממשי. נאשם שמעלה אותה בלי תשתית מחליש את עמדתו הכוללת.

מתי כדאי לשקול אותה

  • בעבירות רגולטוריות ומנהליות, שבהן נתוני האכיפה נגישים יחסית.
  • בתיקים שבהם חלף זמן רב בין האירוע לכתב האישום.
  • בתיקים שבהם היה ליקוי מתועד בחקירה. ראו חיפוש לא חוקי.
  • כשהיה מסלול חלופי שהרשות לא שקלה — למשל הסדר מותנה או שימוע שלא נערך כנדרש.

וגם כשהטענה אינה מתקבלת במלואה, התשתית שנבנתה עבורה משמשת בהמשך — בהסדר הטיעון, בבקשה לאי הרשעה ובטיעונים לעונש.

שאלות ותשובות

מה זו הגנה מן הצדק?

טענה מקדמית שלפיה עצם ניהול ההליך — ולא תוצאתו — פוגע בתחושת הצדק וההגינות. היא אינה עוסקת באשמה אלא בהתנהלות הרשויות.

המבחן המקובל הוא תלת-שלבי: זיהוי הפגם, בחינת עוצמתו מול אינטרס אכיפת הדין, ובחירת הסעד המתאים.

באילו מצבים היא מתקבלת?

המצבים המוכרים: אכיפה בררנית — העמדה לדין של אחד כשאחרים באותן נסיבות לא הועמדו; התמשכות חריגה של ההליך; הבטחה שלטונית שהופרה; מחדלי חקירה שפגעו ביכולת להתגונן, כמו אובדן ראיה; והתנהלות פסולה של רשויות החקירה.

מה הסעד כשהיא מתקבלת?

לא בהכרח ביטול כתב האישום. הסעד נבחר לפי עוצמת הפגם — ייתכן ביטול, אך ייתכנו גם ביטול חלקי של אישומים, הפחתה משמעותית בעונש, או קביעה שתשפיע על משקל הראיות.

בפועל ההקלה בעונש שכיחה יותר מהביטול.

איך מוכיחים אכיפה בררנית?

בנתונים, לא בתחושה. צריך להראות מקרים דומים שבהם לא הועמדו לדין, ולבקש מהתביעה נתונים על מדיניות האכיפה. בלי בסיס עובדתי הטענה נדחית כמעט תמיד.

מתי צריך להעלות אותה?

בשלב ההקראה, כטענה מקדמית. העלאה מאוחרת אפשרית בנסיבות חריגות, אך היא נתקלת בטענה שהטענה נזנחה.

חומר חקירה שאבד — זו עילה?

לעיתים כן. אובדן ראיה שהייתה עשויה לסייע להגנה — צילום אבטחה שלא נאסף בזמן, הקלטה שנמחקה — הוא מחדל חקירה מוכר, והוא נבחן לפי מידת הפגיעה ביכולת להתגונן.

כדי לטעון זאת צריך להראות מה אבד ומדוע היה רלוונטי — ולכן העיון בחומר הוא תנאי מוקדם.

ההליך נמשך שנים. זה מספיק?

התמשכות חריגה היא עילה מוכרת, אך נבחן גם מי גרם לה. עיכוב שמקורו בהגנה אינו עומד לזכותה. לכן חשוב לתעד לאורך הדרך מי ביקש דחיות ומדוע.

זו טענה שכדאי להעלות תמיד?

לא. טענה שנדחית בלי בסיס שוחקת את אמינות ההגנה בהמשך התיק. היא מועלית כשיש תשתית עובדתית ממשית — ואז היא מהטענות החזקות שיש.

נושאים קשורים

האמור לעיל הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל תיק נבחן לפי חומר החקירה והנסיבות שבו.

ראו גם: עיכוב הליכים פליליים

ראו גם: טענות מקדמיות — סעיף 149

צריך ייעוץ בנושא הזה?

חייגו 052-638-8340 · או שלחו הודעה בוואטסאפ

עו"ד יוסי דגה — בעת מעצר התקשרו מיד. משרד: מצדה 7, בני ברק. ייצוג בכל הארץ, לרבות מחוז הדרום — באר שבע, אשקלון, אשדוד וקריית גת. שיחה ראשונה היא בירור קצר: מה המצב, מה דחוף ומה עושים עכשיו.

צרו קשר לכל שאלה

גלילה לראש העמוד
התקשרו עכשיו · 052-6388340