כשזוג שנישא בנישואים אזרחיים מבקש להיפרד, השאלה הראשונה אינה "איך מתגרשים" אלא מי מוסמך — וזו שאלה שהתשובה עליה משתנה לפי ההשתייכות הדתית של בני הזוג.
המסלול שנוצר לשם כך
חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969 נחקק כדי לתת מענה למצבים שבהם בני הזוג אינם בני אותה עדה דתית, או שאין ערכאה דתית מוסמכת להתיר את נישואיהם. הוא מסדיר מי יכריע ובאיזה אופן.
לעומת זאת, כששני בני הזוג יהודים — גם אם נישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל — התמונה שונה, ושאלת הסמכות וה"גט לחומרה" נבחנת לגופה.
מה שחשוב לעשות בסדר הנכון
- לברר תחילה את שאלת הסמכות. פנייה לערכאה הלא נכונה מבזבזת חודשים ולעיתים יוצרת מעשה עשוי שקשה לתקן.
- להפריד בין הסטטוס לבין שאר העניינים. רכוש, מזונות והסדרי הורות נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, והם אינם תלויים בהכרח בשאלת התרת הנישואין.
- לבדוק את ההשלכה על המעמד של בן זוג זר. פרידה באמצע הליך הסדרת מעמד משנה את התמונה, ולעיתים מצדיקה בקשה הומניטרית — בעיקר כשיש ילדים משותפים.
- להסדיר את הרישום במרשם האוכלוסין בסיום ההליך.
הטעות היקרה
להניח שנישואין שנערכו בחו"ל "מתבטלים מאליהם" בחו"ל. הרישום בישראל אינו נמחק מעצמו, וסטטוס לא מוסדר ממשיך להשפיע על זכויות, על ירושה ועל האפשרות להינשא בשנית.
שאלות נפוצות
התחתנו בקפריסין ואנחנו רוצים להיפרד. הצעד הראשון הוא בירור ההשתייכות הדתית של שני בני הזוג — היא שקובעת את המסלול.
בן הזוג אינו בישראל. החוק מתייחס גם לסמכות הבין-לאומית, וזה חלק מהבדיקה.
יש לנו ילדים. ענייני הילדים נדונים בנפרד ואינם ממתינים להכרעה בשאלת הסטטוס.
נושאים קשורים
הסתייגות ופרטי יצירת קשר
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. דיני המעמד האישי בישראל מורכבים, והתוצאה תלויה בהשתייכות הדתית של בני הזוג ובנסיבות — כדאי לבדוק פרטנית לפני כל צעד.
יוסי דגה משרד עורכי דין · מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק · טלפון: 052-6388340