לוגו משרד עורכי דין יוסי דגה

לייעוץ התקשרו עכשיו לעוה"ד יוסי דגה 052-6388-340

עריקות ונפקדות מצה"ל — סעיפים 92 ו-94 לחוק השיפוט הצבאי

חייל שלא חזר ליחידה, מתגייס שלא התייצב, או מי שנעדר שבועות ולא יודע איך לחזור — כל אלה נמצאים בתוך חוק השיפוט הצבאי, ולא בתוך חוק העונשין. ההבדל בין שתי העבירות המרכזיות שם הוא ההבדל בין שלוש שנים לשבע. העמוד הזה מסביר אותו, ומה הדרך לחזור.

שתי העבירות — וההבדל שקובע הכול

  • היעדר מן השירות שלא ברשות (סעיף 94). חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב להימצא בו באותה שעה: מאסר שלוש שנים — אלא אם הוכח שהיה לו היתר או הצדק סביר אחר. זו העבירה שבה נמצאים רוב הנפקדים.
  • עריקה (סעיף 92). חייל שנעדר משירותו מתוך כוונה שלא לחזור לשירות: מאסר שבע שנים. ואם ההיעדרות הייתה בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך אותה כוונה: מאסר עשר שנים.

ההבדל אינו באורך ההיעדרות אלא ביסוד הנפשי: סעיף 94 דורש מודעות בלבד; סעיף 92 דורש כוונה מיוחדת שלא לחזור. מכאן נובע הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות — להראות שלא הייתה כוונה כזו. התייצבות מרצון, קשר עם היחידה, פנייה לגורמי טיפול, מסמכים רפואיים או משפחתיים — כל אלה שוללים את הכוונה, והם מה שמוריד תיק מסעיף 92 לסעיף 94.

המסלולים: דין משמעתי מול בית דין צבאי

לא כל היעדרות מגיעה למשפט. היעדרויות קצרות נדונות לרוב בדין משמעתי אצל מפקד — ושם העונשים מוגבלים, אך גם ההגנה מוגבלת. היעדרות ממושכת, או היעדרות חוזרת, מועברת לבית דין צבאי, ושם מדובר בהליך פלילי לכל דבר, עם כתב אישום, הכרעת דין ורישום.

הטעות הנפוצה: להסכים להישפט בדין משמעתי בלי להבין את המשמעות, או לוותר על הזכות להישפט בפני בית דין. זו החלטה שצריך לקבל בידיעה מה ההבדל.

איך חוזרים — והסדר שמכתיב את התוצאה

ככל שחולף זמן, המצב מחמיר — גם משפטית וגם מעשית. מה שעובד:

  1. להתייצב ביוזמה. התייצבות עצמית היא השיקול המשמעותי ביותר לקולה, והיא גם מה ששולל את כוונת אי-החזרה.
  2. להסדיר לפני ההתייצבות. לאסוף מסמכים — רפואיים, נפשיים, כלכליים, מצב משפחתי — ולהגיע איתם, לא להבטיח אותם.
  3. לבדוק את מסלול ההתאמה. במקרים רבים השאלה האמיתית אינה עונש אלא התאמה לשירות: שינוי פרופיל, העברת יחידה, קרבת בית, שחרור מטעמי בריאות או מטעמים אישיים. את זה מנהלים מול הגורמים המקצועיים, במקביל להליך.
  4. לא להיעלם מצו. היעדרות שהופכת לצו הבאה משנה את יחס המערכת.
  5. להתייעץ לפני החקירה. מה שנאמר בחקירה הראשונה — בעיקר לגבי "למה לא חזרת" — הוא מה שקובע את הסיווג. ראו זומנת לחקירה — מה עושים כעת.

מה זה עושה אחרי השחרור

הרשעה בבית דין צבאי מייצרת רישום, ולו השלכות אזרחיות ממשיות: סיווג ביטחוני, עיסוקים שדורשים אישור, רישיון נשק, ולעיתים אשרות. ראו מחיקת רישום פלילי והתיישנותו, תעודת יושר, מניעה פלילית לעיסוק, רישיון כלי ירייה ומניעה פלילית לוויזה לארה״ב.

ולכן, כמו בכל הליך פלילי, המטרה אינה רק לצמצם עונש אלא למנוע את הרישום עצמו ככל שאפשר. ראו אי הרשעה ובקשת חנינה.

עבירות צבאיות נוספות

לצד ההיעדרות, חוק השיפוט הצבאי מגדיר עבירות שאין להן מקבילה אזרחית — סירוב פקודה, התנהגות שאינה הולמת, שימוש לרעה בנשק, פגיעה ברכוש צבאי, ושימוש בסמים בשירות. תיקים אלה מתנהלים מול מצ"ח ומול התביעה הצבאית, ולהם כללים ומועדים משלהם. ראו ייצוג חיילים בבית דין צבאי ובדין משמעתי.

נושאים קשורים

האמור לעיל הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו ולפי חומר החקירה שבו.

צרו קשר לכל שאלה

גלילה לראש העמוד
התקשרו עכשיו · 052-6388340