לא כל תוצאה רעה היא רשלנות, ולא כל רשלנות מוכחת. הקו המפריד עובר בשאלה אחת: האם הטיפול שניתן סטה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת באותו זמן.
שני ראשים נפרדים לתביעה
א. רשלנות בטיפול. עוולת הרשלנות שבסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין: סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר, שגרמה לנזק. לא די בכך שהתוצאה הייתה גרועה — צריך להראות מה היה צריך להיעשות ולא נעשה.
ב. הפרת חובת ההסכמה מדעת. ראש תביעה עצמאי, שאינו תלוי בשאלה אם הטיפול היה רשלני. סעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 מחייב לקבל הסכמה מדעת לטיפול, ולמסור למטופל מראש מידע על האבחנה, על הטיפול המוצע, על סיכוניו ועל הטיפולים החלופיים. מי שהסכים בלי שהמידע הזה נמסר לו — הסכמתו פגומה, וזה עצמו יכול לבסס תביעה.
הצעד הראשון: הרשומה הרפואית
אין תביעה בלי התיק הרפואי המלא. סעיף 18 לחוק זכויות החולה מקנה למטופל את הזכות לקבל מידע מהרשומה הרפואית שלו. את הבקשה כדאי לנסח רחב — גיליונות ניתוח, רישומי סיעוד, גרפים, תרשימי ניטור, הסכמות חתומות וצילומים — ולא להסתפק במכתב השחרור, שהוא המסמך הפחות מפורט מכולם.
למה נדרשת חוות דעת
תביעת רשלנות רפואית נבנית על חוות דעת של מומחה באותו תחום, שמצביעה על הסטייה מהפרקטיקה המקובלת. בלעדיה אין לתביעה בסיס מעשי, והיא גם מה שמאפשר להעריך מראש אם לתיק יש סיכוי — לפני שמושקעים בו שנים.
התיישנות — והחריגים שחשובים דווקא כאן
- 7 שנים מיום האירוע — הכלל.
- קטין: המנייה מתחילה בגיל 18, כלומר התביעה פתוחה עד גיל 25. זה קריטי בנזקי היילוד ובפגיעות סביב הלידה.
- נזק שהתגלה באיחור: סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין מאפשר למנות את התקופה מיום הגילוי, בכפוף לתקרה של עשר שנים מיום האירוע. בתחום הרפואי זה מצב שכיח — נזק שמתברר שנים אחרי הטיפול.
שאלות נפוצות
חתמתי על טופס הסכמה. זה חוסם אותי? לא בהכרח. חתימה על טופס אינה מוכיחה שהמידע הנדרש נמסר והוסבר בפועל — וזה לב חובת ההסכמה מדעת.
אפשר לתבוע את קופת החולים ולא את הרופא? בדרך כלל התביעה מופנית לגוף המעסיק או למפעיל המוסד הרפואי, ולעיתים לשניהם.
יש לי גם נכות — זה קשור? כן. במקביל לתביעה האזרחית ייתכנו זכאויות מול הביטוח הלאומי, שנבחנות בנפרד.
נושאים קשורים
- התיישנות בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית
- ערעור על החלטת ועדה רפואית
- תביעת נזקי גוף — ראשי הנזק וכימותם
- ועדות רפואיות
- סיעוד
בדיקת זכאות ראשונית
מחלקת הנזיקין והביטוח הלאומי של המשרד מטפלת בתביעות נזקי גוף, רשלנות רפואית, תאונות עבודה ותאונות דרכים, ובמיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי. לבדיקת זכאות ראשונית ולפרטי יצירת קשר ישירים — עו"ד ספיר קיפרבנד דגה ועו"ד יקטרינה פורטנוי. ניתן לפנות גם ברוסית.
הסתייגות ופרטי יצירת קשר
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נתוניו, ותקופות ההתיישנות קצרות — כדאי לבדוק את המועד החל על מקרך בהקדם.
תחום הנזיקין מנוהל במשרדנו על ידי עו"ד ספיר קיפרבנד.
יוסי דגה משרד עורכי דין · מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק · טלפון: 052-6388340