לוגו משרד עורכי דין יוסי דגה

לייעוץ התקשרו עכשיו לעוה"ד יוסי דגה 052-6388-340

עיון בחומר חקירה — סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי

אי אפשר להתגונן מפני מה שלא רואים. זכות העיון בחומר החקירה היא הבסיס של המשפט ההוגן, והיא גם — בפועל — הכלי שבו מסתיימים לא מעט תיקים. העמוד הזה מסביר מה מגיע לנאשם, מה התביעה נוטה שלא להעביר, ואיך דורשים.

הזכות — סעיף 74 לחסד"פ

משהוגש כתב אישום בעבירת פשע או עוון, רשאים הנאשם, בא כוחו או מי שהסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, ולהעתיקו.

שימו לב לשני פרטים: הזכות קמה עם הגשת כתב האישום — לא בשלב החקירה; והיא כוללת גם את רשימת החומר, כלומר את הקטלוג של מה שקיים. הרשימה היא לעיתים החשובה מהחומר עצמו, כי ממנה מתברר מה חסר.

מהו "חומר חקירה"

הפסיקה פירשה את המונח בהרחבה: כל חומר שנוגע לאישום, במישרין או בעקיפין, שיש בו פוטנציאל לסייע להגנה — גם אם התביעה אינה מתכוונת להסתמך עליו. בפועל זה כולל:

  • הודעות של כל העדים — כולל מי שלא ייקרא להעיד.
  • תיעוד חזותי־קולי של חקירות, במלואו ולא בקטעים.
  • דוחות פעולה, יומני מבצעים ותחקירים.
  • זיכרונות דברים ורישומים של חוקרים.
  • חוות דעת מומחים — ואת חומר הייחוס שעליו הן נשענות.
  • צילומי מצלמות, מצלמות גוף, ואיכונים.
  • תיעוד של מסדר זיהוי. ראו ראיות נסיבתיות וזיהוי.
  • תיעוד מעצר — יומן, שעות, רישום היוועצות. ראו הודאת נאשם וקבילותה.
  • הסכמי עד מדינה. ראו עד מדינה ומדובב.

מה שבדרך כלל חסר

הפערים חוזרים על עצמם, וכדאי לבדוק אותם במפורש:

  • הקלטות חקירה — ה"גלם" ולא התמלול.
  • מצלמות גוף של שוטרים שנכחו ולא נחקרו.
  • חומר של עדים שגרסתם אינה נוחה לתביעה.
  • תיעוד של פעולות שלא הניבו דבר — ודווקא הן מזכות.
  • תכתובות פנימיות שנוגעות לשיקול הדעת בהעמדה לדין.
  • חומר מודיעיני — שלגביו מוגשת לעיתים תעודת חיסיון.

כשהתביעה מסרבת — הבקשה לבית המשפט

אם חומר לא הועבר, אפשר לפנות לבית המשפט שבו הוגש כתב האישום בבקשה להורות על העיון. בבקשה כזו צריך:

  1. לזהות את החומר בדיוק — לא "כל החומר", אלא מה בדיוק ואיפה הוא אמור להימצא.
  2. להסביר את הרלוונטיות — מה הקשר בינו לבין האישום ואיך הוא עשוי לסייע להגנה.
  3. להצביע על קיומו — מתוך רשימת החומר, מתוך דוח אחר, או מתוך עדות.

כשמוגשת תעודת חיסיון על חומר, קיים הליך נפרד שבו בית המשפט בוחן אם להסיר את החיסיון — תוך איזון בין האינטרס שבחיסיון לבין זכותו של הנאשם להתגונן.

חומר שנעלם או לא נאסף

זו אחת הטענות החזקות בהגנה הפלילית. כשמתברר שחומר רלוונטי הושמד, לא נשמר, או לא נאסף כלל — למשל מצלמה שנמחקה כי לא נתפסה בזמן — נוצר "נזק ראייתי". התוצאה אינה בהכרח זיכוי, אבל היא יכולה להיות הקלה בנטל, פגיעה במשקל ראיות התביעה, ובמקרים חמורים גם ביטול כתב אישום.

ומה לפני כתב אישום

לפני הגשת כתב אישום אין זכות עיון מלאה — אבל בשלב השימוע מועבר לרוב תמצית החומר, ואפשר לבקש עיון רחב יותר. זהו שלב שבו הצגת מסמך חסר יכולה למנוע את האישום מלכתחילה. ראו שימוע לפני כתב אישום — סעיף 60א וקיבלתם כתב אישום — מה עושים כעת.

נושאים קשורים

האמור לעיל הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל תיק נבחן לפי חומר החקירה שבו.

ראו גם: ראיות מדעיות — DNA וטביעות אצבע · חסיונות בהליך הפלילי — סעיפים 44 עד 51

צרו קשר לכל שאלה

גלילה לראש העמוד
התקשרו עכשיו · 052-6388340