דמי פגיעה הם התשלום על התקופה שבה לא יכולת לעבוד בגלל התאונה. זה התשלום הראשון, והוא מוגבל — גם בזמן וגם בסכום.
המספרים
- עד 91 ימים (13 שבועות) מיום שלמחרת התאונה. זו התקרה, ואין הארכה.
- 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח ברבעון שקדם לתאונה, עד תקרה.
- 12 הימים הראשונים משולמים על ידי המעסיק, לא על ידי המוסד — וזה מקור נפוץ לסכסוך.
הבסיס הוא ההכנסה לפני התאונה. מי שעבד שעות נוספות או קיבל בונוסים ברבעון הקודם — זה נספר לטובתו. מי שהיה בחופשה או במחלה — לרעתו, ולעיתים יש מקום לבקש חישוב לפי תקופה אחרת.
מה קורה אחרי 91 הימים
כאן נוצר הפער שתופס אנשים לא מוכנים. דמי הפגיעה נפסקים, ועדיין אין קצבת נכות — כי תביעת הנכות מוגשת רק אחרי שהמצב התייצב, והוועדה מתכנסת חודשים אחר כך.
המשמעות: תקופה בלי הכנסה. לכן כדאי להגיש את תביעת הנכות מעבודה מוקדם ככל שניתן, ולא לחכות שהתשלום ייפסק.
עצמאי
עצמאי זכאי לדמי פגיעה, אבל בתנאי מקדים: היה רשום כעצמאי ושילם דמי ביטוח כנדרש במועד התאונה. עצמאי שלא היה רשום, או שנמצא בפיגור, עלול לגלות שאינו מכוסה כלל. ראו תאונת עבודה של עצמאי.
דמי פגיעה מול דמי מחלה
אלה שני דברים שונים, ואי אפשר לקבל את שניהם על אותה תקופה. מי שדיווח על מחלה במקום על תאונת עבודה — מקבל פחות, ולעיתים מאבד את ההכרה בתאונה. זו עוד סיבה לומר "תאונת עבודה" כבר ברישום הראשון.
נדחו — מה עושים
דחייה של דמי פגיעה היא לרוב על שאלת ההכרה: המוסד טוען שהאירוע אינו תאונת עבודה. זו שאלה שנדונה בבית הדין לעבודה, והיא עובדתית — כלומר תלויה בתיעוד שנאסף ביום הראשון.
נושאים קשורים
יצירת קשר
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין — ייצוג מול המוסד לביטוח לאומי, בוועדות רפואיות ובתביעות נזקי גוף.
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק
052-638-8340 · וואטסאפ
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.