בקשה להחמרת מצב היא הדרך להעלות אחוזי נכות שנקבעו בעבר — אבל היא דורשת להוכיח שינוי, לא לטעון שהקביעה המקורית הייתה נמוכה מדי.
ההבחנה שמכריעה
- "הוועדה טעתה" — זו עילת ערר, והיא פתוחה רק בחלון של 60 יום. ראו ועדה לעררים.
- "המצב החמיר מאז" — זו בקשה להחמרה, ואין לה חלון סגור.
מי שמגיש בקשת החמרה כשהכוונה האמיתית היא ערר — נדחה, כי אין שינוי להראות.
מה מוכיח החמרה
צריך תיעוד רפואי שמשווה בין שתי נקודות זמן:
- בדיקות הדמיה חדשות לעומת הישנות — זו הראיה החזקה ביותר.
- ניתוח או אשפוז שהתרחשו מאז.
- שינוי בטיפול — תרופה חזקה יותר, טיפול פולשני.
- ירידה תפקודית מתועדת — לאורך זמן, אצל רופא מטפל.
מסמך אחד שנכתב בשבוע שלפני הבקשה אינו מראה החמרה. רצף מראה.
מתי אפשר להגיש
ככלל, לאחר שחלפה תקופה מאז הקביעה הקודמת, ובהצגת ראיה לשינוי. הגשה מוקדמת מדי או בלי ראיה — נדחית, ולעיתים מייצרת החלטה שלילית שמקשה בהמשך.
הסיכון
הוועדה שדנה בהחמרה רשאית גם להפחית את האחוזים הקיימים, אם תתרשם שהמצב השתפר. זו לא החלטה להגיש בקלות ראש — צריך לבדוק קודם מה אומר התיק הרפואי בפועל.
נושאים קשורים
יצירת קשר
עו"ד יוסי דגה, משרד עורכי דין — ייצוג מול המוסד לביטוח לאומי, בוועדות רפואיות ובתביעות נזקי גוף.
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק
052-638-8340 · וואטסאפ
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.