מכתב חנינה לנשיא המדינה — מבנה, נוסח ומה מצרפים

מכתב חנינה אינו מכתב של רגש. הוא מסמך שנכנס לתיק, ונבדק במחלקת החנינות במשרד המשפטים יחד עם עמדות של גורמים נוספים, לפני שהוא מגיע להחלטה. מה שקובע הוא אם המכתב מבקש דבר מוגדר, ואם מה שכתוב בו נתמך במסמכים.

העמוד הזה עוסק במכתב עצמו: מה מבקשים, איך הוא בנוי ומה מצרפים. על ההליך כולו, מי רשאי לפנות ומה משפיע על ההחלטה, ראו בקשת חנינה לנשיא המדינה.

מה אפשר לבקש מהנשיא

לפני שכותבים, צריך לדעת מה מבקשים. הסמכות קבועה בשני חוקים:

• חנינה והקלה בעונש. סעיף 11(ב) לחוק־יסוד: נשיא המדינה נותן לנשיא סמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם. כלומר: חנינה, קיצור העונש, או המרה של עונש אחד באחר. כאן נכנסת גם בקשה לביטול או לקיצור של פסילה שנלוותה להרשעה.
• קיצור או ביטול של תקופות הרישום. סעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 מסמיך את הנשיא לקצר או לבטל את תקופת ההתיישנות ואת תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי.

אלה בקשות שונות, וכל אחת נכתבת אחרת. אסיר שמבקש לקצר את המאסר כותב מכתב אחר לגמרי ממי שסיים לרצות את עונשו לפני שנים ומבקש שהרישום לא יחסום לו עבודה.

חנינה מהנשיא ומחיקת רישום פלילי

רבים פונים לנשיא בגלל הרישום, ולא בגלל העונש. החוק קובע שהרשעה או החלטה שהנשיא הורה על מחיקתה, דינה כדין פרט רישום שנמחק (סעיף 21(ד) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים). לצד זה, הנשיא רשאי לקצר את התקופות במקום למחוק.

בפועל, בקשה ממוקדת לקיצור התקופה, עם הסבר למה דווקא עכשיו ומה נחסם בלעדיה, היא לרוב הבקשה הריאלית יותר. מחיקה מלאה היא החריג.

לפני שכותבים מכתב כזה, כדאי לבדוק אם הרישום כבר התיישן או נמחק לפי החוק. ייתכן שאין צורך בבקשה בכלל: מחשבון מחיקת רישום פלילי, ומחיקת רישום פלילי והתיישנותו.

מבנה מכתב החנינה

אין נוסח אחד שמתאים לכולם, אבל למכתב טוב יש סדר קבוע:

1. הבקשה, במשפט אחד. מה בדיוק מבקשים: קיצור המאסר, המרת העונש, ביטול הפסילה, או קיצור תקופת ההתיישנות והמחיקה. בקשה כללית ל"חנינה" בלי פירוט נחלשת.
2. פרטי ההליך. בית המשפט, העבירה, מועד גזר הדין והעונש שנגזר. בקצרה, בלי לטעון מחדש את התיק.
3. התייחסות כנה לעבירה. לקיחת אחריות. מכתב שמתכחש למעשה או מאשים אחרים נחלש מאוד.
4. מה קרה מאז. הזמן שחלף, היעדר עבירות נוספות, עבודה, לימודים, טיפול, התנדבות.
5. מה נחסם בפועל. הנזק הקונקרטי שהעונש או הרישום גורמים: משרה שנמנעה, רישיון שסורב, עיסוק שנחסם. זה הרכיב החשוב ביותר במכתב.
6. נסיבות אישיות, אם יש: מצב רפואי, פרנסת משפחה, תלויים.
7. רשימת הנספחים, לפי הסדר שבו הם מוזכרים במכתב.

נוסח לדוגמה: איך נראית פתיחה טובה

זו אינה תבנית להעתקה. זו המחשה של ההבדל בין פתיחה כללית לפתיחה ממוקדת:

• פתיחה כללית: "אני פונה אליך בבקשה לחון אותי ולתת לי הזדמנות לפתוח דף חדש."
• פתיחה ממוקדת: "אני מבקש לקצר את תקופת ההתיישנות של ההרשעה משנת [שנה] בבית משפט השלום ב[עיר], כדי שאוכל להתקבל לעבודה ב[תחום], שבה נדרש ממני אישור על היעדר רישום. מצורפים מכתב הסירוב של המעסיק ואישורי העבודה שלי מאז."

הפתיחה השנייה אומרת מה מבקשים, למה, ומה מראה את זה. כל המשך המכתב צריך לתמוך בה.

מה מצרפים למכתב

• גזר הדין, ואם היה ערעור, גם פסק הדין בערעור.
• מסמך שמראה את הנזק הקונקרטי: מכתב סירוב ממעסיק, החלטה של גוף רישוי, דחיית ויזה.
• אישורי עבודה, לימודים או טיפול.
• מכתבים ממי שמכיר אתכם היום: מעסיק, גורם טיפולי, הקהילה.
• מסמכים רפואיים, אם הבקשה נשענת על מצב רפואי.

כלל אצבע: כל טענה במכתב צריכה מסמך שתומך בה. טענה בלי מסמך היא תיאור, לא ראיה.

הטעויות שמכשילות מכתב חנינה

• מכתב שנשען רק על רגש ועל נסיבות אישיות, בלי ביסוס.
• בקשה גורפת למחיקה, כשבקשה לקיצור הייתה סבירה יותר.
• טענות נגד בית המשפט או נגד ההרשעה. בקשת חנינה אינה ערעור.
• הגשה ברגע האחרון, כשההזדמנות כבר על השולחן. ההליך נמשך חודשים.

מי שעדיין טוען שההרשעה שגויה צריך לבדוק דרכים אחרות: משפט חוזר, או ביטול הרשעה בשלבים שבהם זה עוד אפשרי.

אחרי ששולחים

הבקשה נבדקת במחלקת החנינות, ונאספות עמדות של גורמים כמו המשטרה, הפרקליטות, ולעיתים שירות בתי הסוהר. רק אז היא מגיעה להחלטה. אין מועד קבוע בחוק, ובדרך כלל מדובר בחודשים. אחרי סירוב אפשר לרוב לפנות שוב, כשחלף זמן ויש נסיבות חדשות.

שאלות נפוצות

יש טופס חנינה לנשיא המדינה?
הבקשה מופנית לנשיא המדינה ונבדקת במחלקת החנינות במשרד המשפטים. לפני ההגשה כדאי לבדוק באתר משרד המשפטים מה הנוסח והמסמכים הנדרשים כיום. הטופס הוא המסגרת בלבד; מה שמכריע הוא המכתב והמסמכים שמצורפים אליו.

מה הסיכוי לקבל חנינה מהנשיא?
אין נתון שאפשר להסתמך עליו לגבי תיק מסוים. ההחלטה נתונה לשיקול דעת, והיא נשענת על מה שהבקשה מראה בפועל: נזק קונקרטי, שיקום מתועד, זמן שחלף ובקשה ממוקדת.

אפשר לבקש מהנשיא למחוק רישום פלילי?
כן. לפי סעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, הנשיא רשאי לקצר או לבטל את תקופת ההתיישנות ואת תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי, ורישום שהנשיא הורה על מחיקתו דינו כרישום שנמחק. ברוב המקרים בקשה לקיצור התקופה ריאלית יותר ממחיקה מלאה.

צריך עורך דין כדי לכתוב מכתב חנינה?
לא חובה. כל אדם רשאי לפנות. עורך דין עוזר בעיקר בבחירת הבקשה הנכונה, בבניית התיק מהמסמכים, ובבדיקה אם יש דרך קצרה יותר, למשל רישום שכבר התיישן.

כמה זמן לוקח לקבל תשובה?
לרוב חודשים. אין מועד קבוע בחוק, ולכן כדאי להגיש מוקדם, ולא כשההצעה לעבודה כבר מחכה.

מה מחזק בקשה ומה מחליש אותה, ומה אפשר לומר על הסיכוי: מה הסיכוי לקבל חנינה מהנשיא.

נושאים קשורים

• בקשת חנינה לנשיא המדינה — מי רשאי ומה משפיע
• מחיקת רישום פלילי והתיישנותו
• מחשבון מחיקת רישום פלילי
• תעודת יושר לשגרירות ולחו"ל
• ועדת שחרורים

На русском: Помилование и снятие судимости в Израиле

המידע בעמוד זה כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו, ולשם כך יש לפנות לעורך דין.