כל הפוסטים בניתוח עבירות

מעשה מגונה הוא מהאישומים הקשים שאדם יכול לקבל — לא רק בשל העונש, אלא בשל מה שהוא עושה לחיים עוד

אדם לא עשה דבר. לא נשא נשק, לא נכנס לדירה, לא נגע בסם. ובכל זאת הוא נאשם — כי הייתה

מרמה והפרת אמונים היא העבירה שמלווה כמעט כל פרשה ציבורית בישראל — ובכל זאת, היא אחת העבירות המעורפלות ביותר בספר

"רק ביקשתי ממנו שיגיד את האמת." המשפט הזה נאמר בחקירות כמעט מדי יום, והוא גם נקודת הפתיחה של חלק גדול

הפקרה אחרי פגיעה — מה שמכונה בשפת היומיום "פגע וברח" — היא אחת העבירות שבהן הפער בין האירוע לבין התוצאה

התחזות היא אחת העבירות שאנשים מגלים שעברו רק כשמגיע הזימון לחקירה. פתיחת פרופיל בשם של מישהו אחר, מסירת פרטיו של

עבירת השוד היא אחת העבירות החמורות בפרק הגניבה שבחוק העונשין, ולא במקרה: היא אינה עבירת רכוש רגילה. מה שהופך גניבה

אותה גניבה, באותו סכום — ובעונש שונה לחלוטין. כשהגונב הוא עובד, מנהל או מי שקיבל ייפוי כוח, החוק מחמיר באופן

מצלמה שמכוונת לחצר השכן, מכשיר איכון ברכב של בן זוג, כניסה לחשבון של אדם אחר, הקלטה שהופצה, צילום במקום פרטי.

חוק המאבק בטרור בנוי כמדרג: בראשו מי שמנהל ארגון, באמצעו מי שחבר בו, ובתחתיתו מי שרק הביע הזדהות. הפערים בעונש