בתאונת דרכים השאלה "מי אשם" מעניינת את המשטרה ואת חברת הביטוח לעניין הרכב — אבל לעניין הפיצוי על נזק הגוף היא כמעט אינה רלוונטית. זה החידוש של חוק הפלת"ד, ומי שלא מכיר אותו לא תובע את מה שמגיע לו.
העיקרון: אחריות מוחלטת, בלי אשם
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 קובע אחריות מוחלטת לנזק גוף שנגרם בתאונת דרכים. הזכות לפיצוי אינה מותנית באשם של הפוגע, ואשם תורם של הנפגע אינו מפחית את הפיצוי — למעט מקרים חריגים, כגון מי שגרם לתאונה במתכוון.
כלומר: גם הנהג שגרם לתאונה בעצמו זכאי לפיצוי על נזק הגוף שלו. זו נקודה שמפתיעה כמעט כל נפגע.
מי משלם
- ברירת המחדל — המבטחת בביטוח חובה. נוסע ברכב והנהג עצמו נפגעים ותובעים את המבטחת של הרכב שבו נסעו. הולך רגל שנפגע תובע את מבטחת הרכב הפוגע.
- קרנית — הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. נכנסת לתמונה כשאין מבטחת שניתן לתבוע: פגע וברח או רכב שלא זוהה, רכב ללא ביטוח חובה, ונהיגה בניגוד לתנאי הפוליסה — למשל בלי רישיון בר תוקף.
המומחה הרפואי — הלב של התיק
בתביעת פלת"ד בית המשפט ממנה מומחים רפואיים מטעמו לפי תחומי הפגיעה — אורתופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, אף-אוזן-גרון וכיוצא באלה. חוות דעתו של המומחה היא זו שקובעת את אחוזי הנכות הרפואית שעל בסיסם מחושב הפיצוי.
מכאן נגזרות שתי מסקנות מעשיות:
- איזה מומחה יתמנה — ובאיזה תחום — הוא עצמו מאבק. פגיעה שלא התבקש לה מומחה לא תתורגם לנכות.
- התיעוד הרפואי הרצוף מיום התאונה הוא מה שהמומחה קורא. פער של חודשים בתיעוד הוא הטיעון הראשון של ההגנה.
מה נכלל בפיצוי
- הפסד השתכרות בעבר ובעתיד.
- כאב וסבל.
- הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי.
- הוצאות ניידות והתאמות.
- עזרת הזולת לעתיד, בפגיעות משמעותיות.
המועדים — והמלכודת של הקטינים
- שבע שנים מיום התאונה להגשת התביעה. זה חל גם על תביעה נגד קרנית.
- נפגע שהיה קטין בעת התאונה — תקופת שבע השנים מתחילה מיום שהגיע לגיל 18, כלומר עד גיל 25.
המועד נראה ארוך, אך הראיות נעלמות הרבה לפניו: מצלמות נמחקות, עדים נשכחים, והקשר בין הפגיעה לתאונה נחלש בלי תיעוד רצוף.
הקשר לביטוח לאומי
תאונת דרכים שאירעה בדרך לעבודה או ממנה, או במהלך העבודה, עשויה להיות גם תאונת עבודה. במצב כזה מתנהלים שני מסלולים במקביל — הכרה בתאונת עבודה מול המוסד לביטוח לאומי, ותביעת הפלת"ד מול המבטחת — והם משפיעים זה על זה בחישוב. ניהול נפרד של שני המסלולים, בלי לראות את התמונה המלאה, הוא מקור נפוץ להפסד כספי.
שאלות נפוצות
לא הזמנתי משטרה. איבדתי את הזכות? לא. דיווח משטרתי מסייע אך אינו תנאי. מה שחשוב הוא פנייה לטיפול רפואי ותיעוד סמוך לאירוע.
נפגעתי כהולך רגל. מול מי תובעים? מול מבטחת הרכב הפוגע, ואם הוא לא זוהה — מול קרנית.
נפגעתי על קורקינט או אופניים חשמליים. זו תאונת דרכים? זו שאלת סיווג שתלויה בנתוני הכלי ובאירוע, ויש לבחון אותה פרטנית — היא קובעת אם המסלול הוא פלת"ד או תביעת נזיקין רגילה.
נושאים קשורים
מחלקת הנזיקין
מחלקת הנזיקין והביטוח הלאומי של המשרד מטפלת בתביעות נזקי גוף, רשלנות רפואית, תאונות עבודה ותאונות דרכים, ובמיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי. לבדיקת זכאות ראשונית ולפרטי יצירת קשר ישירים — עו"ד ספיר קיפרבנד דגה ועו"ד יקטרינה פורטנוי. ניתן לפנות גם ברוסית.
הסתייגות ופרטי יצירת קשר
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נתוניו, ותקופות ההתיישנות קצרות — כדאי לבדוק את המועד החל על מקרך בהקדם.
תחום הנזיקין מנוהל במשרדנו על ידי עו"ד ספיר קיפרבנד דגה.
יוסי דגה משרד עורכי דין · מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק · טלפון: 052-6388340