לוגו משרד עורכי דין יוסי דגה

לייעוץ התקשרו עכשיו לעוה"ד יוסי דגה 052-6388-340

עורך דין תאונות עבודה — ביטוח לאומי ותביעה נגד המעסיק

תאונת עבודה פותחת לרוב שני מסלולים נפרדים, מול שני גורמים שונים, עם כללים שונים: הכרה וגמלאות בביטוח לאומי, ולעיתים גם תביעת פיצויים נגד המעסיק או גורם אחר שאחראי לתאונה. במשרד שני המסלולים מטופלים יחד: מול ביטוח לאומי — עו"ד יקטרינה פורטנוי, ובתביעה האזרחית — עו"ד ספיר קיפרבנד דגה.

העמוד הזה מיועד למי שמחפש עורך דין תאונות עבודה ורוצה להבין את התמונה המלאה. הסדר בין השניים חשוב. מה שמשולם במסלול אחד משפיע על השני, ולכן כדאי לתכנן אותם מההתחלה ולא אחד אחרי השני.

מה נחשב תאונת עבודה

תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. ההגדרה רחבה יותר ממה שנדמה, וכוללת גם:

  • תאונה בדרך לעבודה ובחזרה ממנה — בתנאים מסוימים, כולל סטיות מהדרך. ראו תאונה בדרך לעבודה.
  • תאונת דרכים במהלך העבודה — שהיא גם תאונת עבודה וגם תאונת דרכים. ראו שני המסלולים.
  • מחלת מקצוע — מחלה שנגרמה מחשיפה בעבודה. ראו מחלות מקצוע.
  • מיקרוטראומה — פגיעה שהצטברה מתנועות חוזרות לאורך זמן, כמו בגב, בכתפיים או בפרקי הידיים. ראו פריצת דיסק בתאונת עבודה.

גם עצמאי מבוטח בביטוח נפגעי עבודה — בתנאי שהוא רשום ומשלם דמי ביטוח כעצמאי. זה התנאי שמפיל רבים. ראו תאונת עבודה של עצמאי.

השבוע הראשון אחרי התאונה

  1. טיפול רפואי ותיעוד. לספר לרופא שהפגיעה אירעה בעבודה, ולוודא שזה נרשם. רישום מאוחר הוא אחת הסיבות השכיחות לדחייה.
  2. דיווח למעסיק — בכתב, ולשמור העתק.
  3. טופס המעסיק — המעסיק ממלא את חלקו בטופס התביעה לביטוח לאומי. אם הוא מסרב או מתעכב — אפשר להגיש בלעדיו.
  4. עדים — שמות של מי שראה או שמע מיד אחרי.
  5. תיעוד המקום — צילום הציוד, הסולם, הרצפה, או כל דבר שהיה מעורב.

הרשימה המלאה במה עושים אחרי תאונת עבודה — השבוע הראשון.

המסלול הראשון: ביטוח לאומי

המסלול מול ביטוח לאומי אינו תלוי באשם. אם התאונה הוכרה כתאונת עבודה, מגיעים לשלבים הבאים:

הצעד הראשון הוא ההכרה עצמה. דחייה בשלב הזה אינה סוף הדרך, ועל החלטה כזו ניתן לתבוע בבית הדין לעבודה. ראו הכרה בתאונת עבודה, ועל ועדות וערר — עורך דין ביטוח לאומי.

המסלול השני: תביעה נגד המעסיק

ביטוח לאומי משלם לפי כללים ותקרות. תביעה אזרחית נגד המעסיק מחושבת לפי הנזק בפועל — ולכן היא יכולה לכסות מה שביטוח לאומי לא משלם, כמו כאב וסבל או הפסד השתכרות מעבר לתקרה.

אבל לא כל תאונת עבודה מקימה תביעה כזו. נדרשת הפרה של חובת הזהירות, ומה שבודקים הוא בעיקר:

  • ציוד פגום או לא מתוחזק.
  • היעדר אמצעי מיגון — רתמה, מעקה, קסדה, כפפות.
  • הדרכת בטיחות שלא ניתנה.
  • סביבת עבודה לא בטוחה — פיגום, רצפה, תאורה.
  • עומס או נוהל עבודה שיצר סיכון צפוי.

גם כשהעובד תרם לתאונה, בתי המשפט נוטים לחלק את האחריות ולא לשלול את התביעה. ראו אשם תורם. התביעה מוגשת בבית המשפט האזרחי, לא בבית הדין לעבודה. הפירוט בתביעה נגד המעסיק בתאונת עבודה.

איך שני המסלולים מתחברים

אין כפל פיצוי. מה שהתקבל מביטוח לאומי בגין אותה פגיעה מנוכה מהפיצוי בתביעה האזרחית. אבל הפיצוי האזרחי מחושב על הנזק המלא, ולכן ברוב המקרים שבהם יש עילה נשאר הפרש.

הסדר המעשי הוא בדרך כלל: קודם הכרה וקביעת נכות בביטוח לאומי, ובמקביל בדיקת העילה נגד המעסיק ושמירת הראיות. כשהתאונה היא גם תאונת דרכים, נכנס גם חוק הפלת"ד. ראו עורך דין תאונות דרכים.

המועדים

לכל מסלול יש לוח זמנים משלו. מול ביטוח לאומי יש מגבלות זמן להגשת התביעה ולתשלום רטרואקטיבי, ומועדים קצרים להשגה על החלטות. בתביעה נגד המעסיק חלה תקופת ההתיישנות האזרחית של שבע שנים. השילוב ביניהם מוסבר בכמה זמן אפשר לתבוע על תאונת עבודה ובהתיישנות בתביעות נזיקין.

הטעות שסוגרת את הדלת

חתימה מוקדמת על כתב ויתור או הסדר מול המעסיק או המבטחת שלו. הצעה שמגיעה זמן קצר אחרי התאונה, לפני שידוע מה הנזק ומה תקבע הוועדה, עלולה לסגור את התביעה האזרחית. לפני כל חתימה — כדאי שמישהו יבדוק אותה.

מתי פונים לעורך דין תאונות עבודה

לא כל פגיעה בעבודה מצריכה ייצוג. חתך שהחלים תוך שבוע מטופל בטופס אחד. אבל יש מצבים שבהם כדאי לבדוק מוקדם עם עורך דין תאונות עבודה:

  • ביטוח לאומי דחה את ההכרה — למשל בטענה שהפגיעה אינה קשורה לעבודה, או שהדיווח מאוחר.
  • הפגיעה לא חולפת — טיפולים נמשכים, ועומדת להתקיים ועדה לקביעת נכות.
  • התאונה נגרמה מכשל בטיחותי — ציוד, מיגון או הדרכה — ויש לבדוק עילה נגד המעסיק.
  • המעסיק לא משתף פעולה — לא ממלא טופס, מכחיש שהתאונה קרתה בעבודה, או מציע "לסגור בשקט".
  • אתה עצמאי — ויש שאלה לגבי הרישום ודמי הביטוח.
  • מדובר בפגיעה מצטברת — גב, ברכיים, כתפיים או שמיעה, בלי אירוע אחד.

מה נותן כל מסלול

ההבדל בין המסלולים אינו רק בסכום, אלא במה שהם מכסים:

ביטוח לאומי — אינו תלוי באשם, ונותן:

  • דמי פגיעה בתקופה הראשונה שאחרי התאונה.
  • טיפול רפואי בגין הפגיעה.
  • מענק או קצבה לפי שיעור הנכות שנקבע.
  • במקרים המתאימים — שיקום מקצועי.

תביעה אזרחית — דורשת הוכחת אחריות, ונותנת פיצוי על הנזק בפועל:

  • כאב וסבל — רכיב שביטוח לאומי אינו משלם.
  • הפסד השתכרות לפי ההכנסה האמיתית, בעבר ובעתיד.
  • עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ונסיעות.
  • הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות.

לכן גם אחרי הכרה מלאה בביטוח לאומי, השאלה אם יש עילה נגד המעסיק נשארת פתוחה — ושווה בדיקה.

מה עם ביטוח פרטי

לצד שני המסלולים, ייתכן שיש פוליסה פרטית או ביטוח דרך מקום העבודה — אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות או ביטוח מנהלים. זה מסלול שלישי, לפי תנאי הפוליסה, ולעיתים הוא נשכח לגמרי. כדאי להביא לפגישה את פרטי הביטוחים הקיימים. ראו אובדן כושר עבודה.

שאלות ותשובות

המעסיק לא מוכן למלא את הטופס לביטוח לאומי.

אפשר להגיש את התביעה גם בלי חתימת המעסיק, ולצרף הסבר. סירוב המעסיק אינו מונע את ההכרה, וגם אינו הוכחה שהתאונה לא קרתה בעבודה.

אני עצמאי. אני מבוטח?

כן, בתנאי שאתה רשום בביטוח לאומי כעצמאי ומשלם דמי ביטוח. חוב בדמי הביטוח במועד התאונה עלול לפגוע בזכאות — וזה הדבר הראשון שבודקים.

נפגעתי בתאונת דרכים בדרך לעבודה. לאן פונים?

לשני המקומות. ביטוח לאומי — לפי ההכרה בתאונת עבודה, ומבטחת החובה של הרכב — לפי הפלת"ד. הסדר וההגשה משפיעים על הקיזוז ביניהם.

מתי יש תביעה נגד המעסיק?

כשהתאונה נגרמה מהפרת חובת זהירות — ציוד, מיגון, הדרכה או סביבת עבודה. תאונה שאין בה כשל כזה מטופלת במסלול ביטוח לאומי בלבד.

הכאבים בגב התחילו אחרי שנים של הרמת משאות, בלי אירוע אחד.

זה מצב שיכול להיבחן כמיקרוטראומה — פגיעות זעירות חוזרות שהצטברו. זה דורש תיאור מפורט של העבודה ותמיכה רפואית שמקשרת ביניהם. ראו מחלות מקצוע.

אם אתבע את המעסיק, יפטרו אותי?

התביעה מנוהלת בדרך כלל מול חברת הביטוח של המעסיק, ולא מולו אישית. שאלות של יחסי עבודה הן עניין נפרד, וכדאי לדבר עליהן בפגישה.

ביטוח לאומי דחה את ההכרה. מה עכשיו?

דחיית הכרה בתאונת עבודה אינה החלטה של ועדה רפואית, ולכן ההשגה עליה היא בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה. יש לכך מועד מוגבל מיום קבלת ההחלטה. לפני ההגשה בודקים על מה נשענה הדחייה — דיווח מאוחר, היעדר עדים, או טענה שהפגיעה אינה קשורה לעבודה — ומשלימים בדיוק את מה שחסר. ראו הכרה בתאונת עבודה.

נקבעו לי אחוזי נכות נמוכים בוועדה.

על החלטת ועדה רפואית לנכות מעבודה ניתן להגיש ערר, ואחריו — בשאלה משפטית — ערעור לבית הדין לעבודה. הבסיס הוא הפרוטוקול. ראו ערעור על החלטת ועדה רפואית.

נושאים קשורים

יצירת קשר

מחלקת הנזיקין והביטוח הלאומי — משרד עו"ד יוסי דגה
עו"ד יקטרינה פורטנוי — הכרה, דמי פגיעה וועדות בביטוח לאומי
עו"ד ספיר קיפרבנד דגה — תביעה נגד המעסיק ונזקי גוף
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק
058-500-2213 · וואטסאפ

המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.

צרו קשר לכל שאלה

גלילה לראש העמוד
התקשרו עכשיו · 052-6388340